כמו הפיאט אונו,ה 205 היתה מכונית סופר מיני מודרנית שעוצבה ע"י פיניפארינה האיטלקי,שלו קשרי עבודה שנים רבות עם היצרן הצרפתי.
למן היום בו הוצגה,היה ל 205 יתרון גדול על פני האונו-נוחות הנסיעה שלה היתה ברמה גבוהה בהרבה,אך נקודת התורפה שלה היתה יחדות הכוח המיושנות שנילקחו מה 104\סיטרואן ויזה,בעיקר עקב אילוצי תקציב.
נקודת המיפנה חלה בתחילת 88'-ה 205 קיבלה מנועים חדשים ומודרניים מסדרת TU,שפותחו בין היתר על מנת לשמש את הסיטרואן AX החדשה שהוצגה גם היא ב 88'.
בנוסף,עודכן עיצובה הפנימי של ה 205 ואיכות תא הנוסעים שופרה מאד,שלכל אלא נוספה אופצייה חשובה בדמות מזגן אוויר מקורי בדגמי ה 1.4\1.6.
מכירות ה 205 עלו בהתמדה,ולא רק בצרפת בה ניהלה מלחמת מכירות קשה כנגד המיתחרה מבית,הרנו 5.
הניפגעת העיקרית היתה האונו,ולאנשי פיאט ברור היה שזמנה של האונו להיות מוחלפת הולך ומיתקרב.
אלא שבאותה תקופה פיאט השיקה את הטיפו שהחליפה את הריטמו הכושלת,פרוייקט שעלה לה סכומי עתק,עקב פיתוח פלטפורמה חדשה לחלוטין ומפעל ייצור חדש.
ההשקעה בטיפו היתה עצומה וגזלה את מרבית משאביה של פיאט,אי לכך הוחלט לדחות את פיתוח מחליפת האונו,ובמקום מכונית חדשה היתכוננה פיאט להצגת מתיחת פנים מקיפה לאונו.
בתחילת 90' הוצגה מתיחת הפנים לאונו,שאכן היתה מקיפה למדי.
חזית המכונית עוצבה מחדש,תוך הצגת חרטום אווירודינמי בהרבה,וגם אחורי המכונית עוצבו מחדש,עם פנסים גדולים יותר שהזיכרו את אלו שבטיפו.
דלת תא המטען היתה חדשה,ובנוסף לעיצוב המחודש גדל מעט תא המטען.
השינויים לא פסחו גם על פנים המכונית-העיצוב הפנימי שונה לחלוטין,לוח המחוונים המקורי הפך לשיגרתי יותר,בוטלו המתגים היחודיים משני צידי לוח המחוונים,ובמקומם הופיעו מוטות תיפעול רגילים.
גם הצד המכאני לא הוזנח,אם כי כאן השינוי היה קטן יותר,גם בשל הסיבה שיחידות הכוח של פיאט היו טובות דיין.
מנוע ה 1.1 ששירת עוד את 128 הוחלף במנוע FIRE חדיש,שהציע פעולה נעימה בהרבה וזמינות כוח מצויינת.
גם מנוע ה 1.3 הושמט מהמבחר;במקומו הוצע בדגם ה 70 מנוע בנפח 1372 סמ"ק שמקורו בטיפו החדשה,ולראשונה הוצעה אפשרות לבחור בשתי שיטות הזנת דלק-מאייד וובר כפול או הזרקה חד נקודתית,בדגם ה IE.
בנוסף להחלפת המנוע,הוחלפה גם תיבת ההילוכים בחדשה ונוחה ונעימה יותר לתיפעול.
גם מנוע הטורבו גדל בניפחו ל 1372 סמ"ק,והספקו עלה ל 118 כ"ס,מה שהפך את האונו טורבו לטיל אמיתי.
מנועי ה 903 וה 1.0 של גירסאות ה 45 נותרו ללא שינוי.
מערכת המיתלים נותרה זהה,למרות ריכוך קל של בולמי הזעזועים,מה שהיה אמור לשפר במעט את נוחות הנסיעה,נקודת התורפה הבולטת של האונו.
לדגם ה 70 נוסף מוט מייצב קדמי,שנועד למתן את זוויות הגילגול.
למרות בעיות אמינות,הוצגו גם גירסאות אוטומטיות שניקראו סלקטה,והפעם בשני ניפחי מנוע- 1.1 ו 1.4.
למרות שמנוע ה 1.1 הוחלף בדגם ה 60 במנוע חדיש,נותרה הסלקטה עם מנוע ה 1116 סמ"ק הישן,וזה מסיבה פשוטה-התיבה האוטומטית התאימה בחיבוריה למנועים הישנים של פיאט,ואילו שידוכה למנוע ה FIRE דרש התאמה יקרה..
גם הדור השני של האונו נימכר מצויין,וחיפה בכך על חוסר הצלחתה היחסי של הטיפו שמכירותיה די צלעו.
ייצור האונו נימשך באיטלייה עד תחילת 96',למרות שבתחילת 94' הוחלפה בפונטו החדשה.
למרות שייצור האונו באטילייה ניפסק לפני יותר מעשור,נימשך ייצורה במדינות רבות כמו טורקייה ומדינות דרום אמריקה,בו היא נימכרת עד ימינו אנו בהצחלה לא מבוטלת.
סך כל מכירות האונו עומדות כיום על למעלה מ 6 מיליון מכוניות(!),מה שהפך אותה למכונית האיטלקית הנימכרת ביותר בכל הזמנים.
