אנזו פרארי אמר עליה "The most beautiful car ever made". היופי שבה, הביצועים הגבוהים והמחיר התחרותי, מיצבו אותה כאייקון מוטורי בשנות ה 60'. ב 2004 המגזין Sports Cars International דירג אותה כמספר אחת ברשימת מכוניות הספורט של שנות ה 60'. ב 2008 דורגה ב The Daily Telegraph בין המאה המכוניות הכי יפות בעולם. הכירו נא (Jaguar E Type 1961 (series 1 עם עיצוב ששימש דוגמא והשראה בין היתר גם לקורבט C2. האחראי על המתואר מעלה, הוא Malcom Sayer. מקום היוולדו באנגליה. במשך מ"ע שניה עבד בחברת המטוסים Bristol והצטרף ליגואר ב 1951. אבל הבחור היה צנוע ותיאר עצמו כאומן (ניגן על מספר כלי זמר כמו פסנתר וגיטרה) ולא כמעצב אשר בראש דאגותיו האארודינמיקה של המכוניות. יצירת מופת נוספת עליה אחראי Sayer היא ה XJ13.
במקור ה E TYPE, עוצבה והוצגה לציבור הרחב, כ GT, קופה שתי מקומות והנעה אחורית.
גרסאות מאוחרות יותר של E Type הן Series2, Series 3. והיו גם מהדורות מוגבלות של סדרה 1, כמו ה "'Lightweight' E-Type", שיוצרו ממנה רק 12 יחידות, גרסה זאת מבוקשת מאוד ע"י האספנים, היות והיא נדירה. גרסה אחרת בשם "Low Drag Coupé", הייתה למעשה תרגיל טכני בלבד, שבסופו המכונית נמכרה לאחד מנהגי המרוצים של יגואר.
Series 1, יועד תחילה ליצוא בלבד. השוק המקומי נפתח רק כמה חודשים לאחר מכן. המכוניות באותו הזמן, עשו שימוש במנוע 3.8 ל', 6 צל', שהגיע מ XK150S. היחידות הראשונות נבנו עם ריצפה שטוחה ומנעולים חיצונים למכסה המנוע, שאפשר היה לפתוח אותם רק עם כלים יעודים. מכוניות אלה נדירות יותר ובעלות ערך רב יותר. רק א"כ הרצפה נבנתה כך שתספק יותר מקום לרגליים ושני המנעולים של מכסה המנוע, הוכנסו פנימה. ב 1964, המנוע גדל ל 4.2 ל'.
כל דגמי E TYPE, היו בעלי בולם קפיצים לכל גלגל אחורי, עם קורת פיתול מקדימה. כל הגלגלים צוידו בבלמי דיסק. יגואר היו בין הראשונים שציידו את הרכבים בבלמי דיסק כסטנדרד. סדרה 1 מזוהה ע"י כיסויי פנסים קדמיים (עד 67'), "לוע" פעור קטן בחזית, פנסי האיתות וגופי התאורה האחוריים מעל הפגושים, וקצות המפלטים מתחת ללוחית הרישוי מאחור.
מכוניות ה 3.8 ל', הגיעו עם ריפודי עור על מושביהן, פנל מיכשור וקונסולה מרכזית, מאלומיניום ותיבת הילוכים בעלת 4 יחסי העברה. מכוניות ה 4.2 ל', בעלות מושבים נוחים יותר, מערכות חשמל וברקסים משופרים. רכבי ה 4.2 ל', גם "ענדו" אטיקט ועליו Jaguar 4.2 Litre E Type", בזמן שעל מכוניות 3.8 ל', היה רק "Jaguar". אופציות נוספות היו, כרום בגלגלים וגג קשיח שניתן לפרוק.
גרסת 2+2 התוספה ב 1966 והיא הציעה תמסורת הילוכים אוטומטית. המרכב הוארך ב 230 מילימטרים שכנראה איפשרו מרוח גדול יותר ליושבים במושבים האחוריים. שיפועי הגג היו שונים כתוצאה משינוי האורך כמובן.
E Type מקורי עם גג קשיח, הוא פריט די נדיר ולמצוא אקסמפלר שהזמן לא השאיר את חותמו עליו, עם כל חלקי הכרום, שלא להזכיר את הצבע המקורי, זו משימה קשה. עבור אלה שרוצים גג קשיח ולא בררנים יותר מדי, עם הוא מקורי מבית יגואר או לא, כמה יחידות מיד שלישית, שיחזרו את המכסה כמעט למפרט המקורי. מחירן של אלו כפול או משולש, ממחירן של היחידות עם גג נפתח.
פחות ידוע לציבור הרחב שממש בסוף יצור Series 1 ולפני כניסת Series 11/2(מודל המעבר), מספר קטן של מכוניות Series 1 יוצרו עם פנסים קדמיים פתוחים ללא כיסוי. תאריכי היצור הרשומים על מכוניות אלה, משתנה, אבל על מכוניות עם היגוי ימני, התאריך הכי מאוחר שנרשם, היה מרץ 68'. היצור המצומצם מאוד של מכוניות אלה, הפך אותן לנדירות ביותר בתוך מודל E.
המגזין הבריטי The Motor בחנו גרסא פתוחה עם מנוע 3.8 ל'. מבחן זה חשף את האופי הספורטיבי של E Type כשהיא הגיעה ל 100 קמ"ש ב 7.1 ש', בדרך ל 240 קמ"ש מירביים.
אלה הן שתי הסדרות הנוספות שהמשיכו את החלום: (Series 2 (1969-1971) Series 3 (1971-1975.
המון אהבה וחזון הם אשר הפכו את ה E Type לאגדה ולמכונית מאוד נערצת ונחשקת בקרב האספנים.
פרטים טכניים:
מנוע 3.8 ל'; 4.2 ל' (265 כ"ס, 240 קמ"ש, 384 n.m)
תמסורת ידנית 4 מהירויות; אוטומטית 3 מהרויות
בסיס גלגלים: 2.438 מ'
אורך: 4.453 מ'
רוחב: 1.657 מ'
גובה: 1.222 מ'
משקל: 1,315 ק"ג
אם התמזל מזלכם לראות מקרוב או נהגתם באחת כזאת, שתפו אותי. אם יש דברים נוספים לומר עליה, זאת הבמה.