דו-גלגלי בישראל
מתוך אתר:
http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30207 "אנשים ישראל:
• 1955 - הוקם מפעל להרכבת "סקוטרים" (קטנועים) על ידי חברת "הארגז"
1959 - נולד הטילון (טוסטוס) הישראלי
בשנות השישים הפך הטילון לכלי רכב אהוב על הצעירים בשל מחירו הזול ומשום שניתן היה להוציא עליו רישיון נהיגה כבר בגיל 17.
חיים סירי, פרסם בYnet כתבה נרחבת ובה סקירה של התפתחות אחד מכלי הרכב המיתולוגיים של ישראל: בשנות השישים והשבעים, טרום עידן חברות השליחויות, בוודאי שנות אור לפני עדר הקטנועים הקוריאנים-יפנים שמזמזם ברחובות העיר כיום, עמד לצד כל חנות פרחים, מכולת או קרן רחוב, רכב דו-גלגלי קטן, פשוט וספרטני. שמו, שנבחר לאחר תחרות רעיונות, היה טילון, "טוסטוס", בפי העם.
ההפתעה הגדולה - הרכב הזה היה מתוצרת ICM. כיום הייתם מניחים שמדובר במפעל סיני כלשהו, אבל האמת פשוטה ובעיקר מקומית הרבה יותר. ICM הם ראשי התיבות של לא אחרים מ"מפעלי אופניים ישראליים", או Manufacture Cycling Israel אם תרצו.
אגב, לפני שאנחנו צוללים להיסטוריית הכלי הנהדר הזה, ראוי להזכיר עוד פרט שרק מעטים יודעים. במרוצת השנים פעלו בארץ לא פחות משלושה מפעלי ייצור ו-או הרכבה של כלי רכב דו-גלגליים - הווספה הורכבה בצפת, הטילון (ICM) בקיבוץ צרעה, אופנוע הצבי (שגם תוכנן בישראל), יוצר בתל-אביב. מפעל "צבי שכן ברח' הסדנא 6, מקודם – גבעת הרצל 15.
-------------
ה-ICM היה טילון עם מנוע 49 סמ"ק, וצמד הילוכים ידניים. באותן שנים, ניתן היה להוציא רישיון לרכב דו-גלגלי כבר בגיל 16, אם כי בכל זאת נדרש אישור חתום של ההורים. תודות למחירו הזול, אמינותו הגבוהה ובעיקר אחזקתו הפשוטה, הועדף ה-ICM על כל אלטרנטיבה כמעט. למרות הצליל הצורמני והמראה המיושן, כבר אז, להזכירכם.
מפעל הייצור, באזור התעשייה הישן של בית-שמש, שייך היה כאמור לקיבוץ צרעה. בתחילת דרכו ייצר המפעל אופניים, ורק אחר כך עבר לכלים ממונעים. בכל מקרה, היום המקום שינה מעט את עורו, אם תהיתם, ובמקום מפעל לרכב דו-גלגלי, ניצב במקום מרכז קניות גדול.
ייצור ה-ICM החל אי-שם ב-1959, לאחר שהמפעל רכש ידע ותבניות לייצור שלדה. בכל מקרה, ראוי להתייחס למילים "ידע" ו"תבניות ייצור" בהקשר הנכון - מדובר בהעתק של טילון הולנדי בשם גרמן קפרי (Germaan Capri, שיוצר גם באנגליה באישור החברה ההולנדית, תחת השם Norman Nippy).
ייצור המרכב וההרכבה בוצעו במלואם בארץ, בעוד חלקים שונים הגיעו משאר העולם - מנוע הזאקס (Sachs) הגיע מגרמניה; ידיות הילוכים, צופרים, מדי מהירות ופנסים הובאו מאיטליה.
במהלך השנים יוצרו כחמישה דגמי ICM שונים, עם מראה כללי דומה. ההבדלים נגעו בעיקר לשינויים בכנפיים ויחידות התאורה, כמו-גם מתלים משופרים.
שנות ה-70 המוקדמות ראו את לידתו של דגם העל, המוסטנג. זה האחרון נועד להתמודד עם התחרות החדשה מכיוון הונדה ("חצי"), פוך, קאסל, ג'ילרה ואחרים, כולם עם מנועי "פחות מ-50 סמ"ק". ואיך מתמודדים? בעזרת חישוקים רחבים יותר, כנפיים וכיסויי מנוע שצופו בניקל. תוספות אחרות שהציע המפעל - משענת גב למושב וכידון גבוה יותר, עם מוט מגשר בין הידיות. והיה גם עוף נדיר אחד, שבקושי עורר עניין - גרסה אוטומטית.
המפעל נסגר סופית בין השנים 1974-5, אולם שיווק ICM נמשך עד סוף שנות ה-70. למעשה, בארץ קיימים עדיין מספר כלים שרשומים כשנת ייצור 1980. ובסך הכל, מתחילת הייצור ועד סיומו, עלו על הכביש כ-15 אלף טילונים. ועוד מילה קטנה על כך - טרם נסגר המפעל, נעשה מאמץ נואש להצילו בעזרת ייבוא כלים אחרים מתוצרת באטאבוס. גם זה לא עזר. אחרי 200 כלים כאלה שהגיעו ארצה, נסגר העסק סופית.
מה קורה עם הכלים האלה כיום? מתוך 15 האלף שנמכרו, רבים כמובן אינם איתנו עוד. מקומות טובים במיוחד למצוא אותם כיום, עשויים להיות קיבוצים גדולים שרכשו אותם במספרים מכובדים. עד היום ניתן למצוא בהם טילונים שלמים, ובוודאי פגרים של טילונים, זכר לעבר המפואר והווה עצוב. (חיים סירי, "אני זוכר אותו מהמכולת - טילון ", Ynet ,22/12/2007).).
1962 - קל-נוע "טילון" הוא כלי הרכב החסכוני ביותר
קל-נוע "טילון", מתוצרת I.C.M היה נחשב לכלי-הרכב החסכוני ביותר: כל ק"צ צרך דלק באגורה אחת בלבד. באשר לטיב, לחוזק ולמהירות, הרי שהשם I.C.M היה הערובה הטובה ביותר. ה"טילון" היה מצויד במנוע זקס המפורסם ושני מושבים שאפשרו הסעת אדם נוסף. הוא הגיע עם אחריות מלאה והיה קל לחניה.
1962 - קטנוע חדש בנוף הארץ - "טריומף טינה"
לשלושת סוגי הקטנועים הנעים בכבישי הארץ (וספה" ו"למברסה" האיטלקים ו"ראביט" היפאני) נוסף במאי אותה שנה קטנוע חדש מתוצרת בריטית - טריומף טינה".
Manufacturer Triumph Engineering Co Ltd
Also called Triumph T10
Production 1962 - 1970
1963 - בישראל נמכרים תלת אופנועים למשא פתוחים וסגורים (TEVERE). 600 ק"ג מטען, 2 נוסעים בתא הנהג.
1963 - אופנועים עם סירות צד (סיידקר)
הסירה המתאימה לכל אופנוע ומאושרת ע"י מכון התקנים הישראלי. דגם SAPI יעקב את פרונטי ייצור תלת אופניים אופנועים וסירות צד לאופנועים (ללא שם כותב, 'סיידקר', ידיעות אחרונות, 5.6.1963, עמ' 7).
1963 - מכוניות תלת אופן הן חלק מנוף המכוניות בארץ
באותה שנה הגיע ארצה דגם נוסף: תלת-אופנוע איטלקי מסוג חדש - "איזוקארו 500". הוא מצוייד במנוע בעל שני צילינדרים. נפח הבוכנות 500 סמ"ק והוא מפתח 20 כ"ס. בתיבת-ההילוכים 4 הילוכים קדמיים ואחד אחורי.
1964 - קטנוע "הארלי-דייוידסון" מגיע לכבישי הארץ
שוטרי התנועה, הרכובים על האופנועים הגדולים, הרלי דוידסון, היו חלק מהנוף הישראלי. באוגוסט 1964 הגיע לכבישי הארץ "הרלי דויסון" זוטא, הקטנוע, והשם עעשה את שלו - "שלושה שבועות מאז הגיעו הקטנועים החדשים, כבר נמכרו כ-100 קטנועים", אמר מר וידבסקי, הסוכן של "הרלי דוידון" ומכוניות "גוגומוביל-גלס" בישראל לעיתון 'ידיעות אחרונות' (ללא שם כותב. "קטנוע הארלי-דייוידסון". ידיעות אחרונות, 3.8.1964).