הראלי 200 הייתה מודל השינוי הגדול של פיאג'יו.
מצד אחד היא הייתה האחרונה עם הצורה הקלאסית, ה"אף" העגול עם הצופר שמקובע בו.
מצד שני זהוא הדגם הראשון אשר הגיע כסטנדרט עם הצתה אלקטרונית (CDI) והמנוע כמעט זהה לדגמים שבאו לאחריו (PX/קוסה).
בצורתו החיצונית הן היו זהות לדגם שהגיע לפניהן, הראלי 180 אם כי הן הגיעו עם מדבקות "Electric" שבאו לסמל את השינוי במערכת החשמל.
הן היו דגם היוקרה, עם הספרינט והסופר שהיו מודל הביניים/מוזל שנמכרו גם הן באותה התקופה.
רק 67 אלף יוצרו משני דגמי הראלי. בערך 26K מה-180 בין השנים 1968 ועד 1973 ומ- 1974 ועד 79 יוצרו קצת יותר מ- 41 אלף מה-200. (ב-1977 פיאג'יו התחילה במכירת הדגם החדש "P").
זה לא מספר נמוך, עם זאת כשמשווים אותו לכמעט 350 אלף של הספרינט והיותר מ550 אלף של הסופר המספרים מתגמדים.
נראה כי לישראל הגיע מספר לא קטן של ווספות מדגם זה כאשר רבות גם שרתו במשטרת ישראל שנים רבות. (כנ"ל לגבי ה-180SS)
הן נחשבו לאמינות ומודרניות לתקופתן ומבוקשות ע"י אספנים בעולם גם היום.
חלק מחלקיהן הן חולקות עם סדרת ה-P/PX, ביחוד המנוע וחלק מחלקי הפח הן חולקות עם קו הספרינט. המזלג לדוגמא זהה לספרינט.
מנוע 200cc שתי פעימות - 9.8 כוח סוס.
המנוע הוא עם שסתום רוטורי והקרבורטור יושב על המנוע ולא על הצילינדר, דבר המשותף לכל דגמי ווספה מהסדרות החדשות. לכן 2% שמן.
תא כפפות מחובר למגן הרגליים ומתחת לכנף השמאלית ישנו הגלגל ספייר.
פנס ראשי עגול (בניגוד לטרפזי של הדגמים הקודמים של התקופה).
יש עוד המון חומר אבל אי אפשר לכסות את הכל.
אז מה יש לנו...