לקראת יום השואה

[zeev]

התנצלנו בפני הטורקים

ידידי משה קליין בן השמונים ושש, היה בן 21 כאשר מונה על ידי הפלי''ם להיות למפקד על אחד ממחנות המעצר של העקורים בקפריסין. משה הגיע לקפריסין בדרך לא דרך.

הוא הזכיר לי פרשה מבישה אשר הטורקים אחראים לה, שהתרחשה במהלך מלחמת העולם השנייה. כל כך מבישה, עד שאין לשכוח אותה וצריך להעלות אותה, מדי פעם בפעם, לזיכרון ביום השואה. לא הטורקים, בלבד, צריכים להתבייש. העולם כולו צריך!

ב-16 לדצמבר 1941, יצאה מנמל רומני בים השחור, ספינת קיטור רעועה בשם ''סטרומה''. כשפניה מועדות לארץ ישראל, דרך מיצרי הדרדנלים. על סיפונה היו 103 ילדים, 272 נשים ו-393 גברים, שנמלטו מאימי המשטר הפשיסטי של אנטונסקו ברומניה.

סמוך לחופי טורקיה המנוע נדם והספינה היטלטלה בין הגלים. השלטונות הטורקיים גררו את הספינה לנמל סמוך אולם, אולם את העולים הותירו בהסגר ולא הציעו להם מקלט.

יהודי איסטנבול סיפקו מזון לעולים במשך חודשיים, אולם המזון אזל. יהודים ברחבי העולם ביקשו למצוא פתרון לעולים, שלא נשא פרי. אזי, ממשלת טורקיה הורתה לצוות הספינה הרעועה, לעזוב את הנמל הטורקי.

משהדבר לא נעשה, הספינה נקשרה לספינת גרר טורקית והוצאה מהנמל הטורקי, אל מחוץ למים הטריטוריאלים של תורכיה בים השחור, מרחק של 8 ק''מ מהחוף . הספינה נותרה בלא מזון ומים, על מאות האנשים שהצטופפו על סיפונה.

נעשה ניסיון שלא צלח, לתקן את מנועי הספינה והיא היטלטלה שוב בים הסוער, חסרת אונים.

למחרת בבוקר נשמע קול נפץ אדיר. יתכן שהספינה עלתה על מוקש ימי, כהסברי הטורקים ואולי נפגעה, בטעות, על ידי טורפדו של צוללת רוסית.

הפגיעת גרמה נזק עצום. האונייה ירדה מיד למצולות. ממאות האנשים שהיו על הסיפון שרדו שניים, בלבד: מעפיל בשם דוד סטוליאר ואחד מקציני האונייה. השניים הצליחו לטפס על קורת עץ.

קור עז שרר במים ולפנות בוקר התברר לדוד שהקצין לא החזיק מעמד ומת. דוד הועלה על ספינת דייג שנזדמנה. הוא הניצול היחיד שנותר לספר לעולם על התנהגותם המבישה של הטורקים.

היה זה האסון הכבד ביותר בתולדות ההעפלה. בחצי האי הענקי של התורכים, המכונה 'אסיה הקטנה', יבשת ממש, לא נמצא מקום מקלט ארעי לפליטי הפשיזם. הטורקים גרשו את העולים אל מותם.

איננו זקוקים להתנצלות! לא נשכח ולא נסלח!

אם מישהו מקוראי יודע טורקית – ישלח-נא את הסיפור לארדואן, כדי שיתבייש אף הוא.

חג – שמח!

נכתב ע"י עו''ד גדעון רוזנבלום

[אריהג]

להלן מידע נוסף מ"הארץ". העיניים מתלחלחות וגוש זוחל לגרון....

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1649391

[zeev]

ואני חייב להזכיר את השואה הארמנית , אמנם לא שלנו אבל עדיין שואה , מאוד חשוב , וההתנצלות המתרפסת עכשו ? אולי התוצאה הסופית תהיה טובה , אבל הכבוד הלאומי נרמס ולזה אין מחיר , את הכל יחד לזכור ולא לשכוח . - זאב