סיפורנו מתחיל בליל חורף סגרירי ירושלמי, טיפוסי לחודש פברואר.
בני בא אלי והכריז על כך שצריך איזה פרוייקט חדש, וכי מזמן לא היה בין ידינו מנוע מפורק להפיג בו את השיעמום. אני, אשר רק חיכיתי לקריאה זו, נרתמתי למלאכת חיפוש התעסוקה הבאה. מאחורינו כמה שיפוצים, ביניהם 2 קטנועים, אופנוע אספנות מסוג ג'אווה, אופנוע קסטום נוסף וג'יפ CJ5 משנות השישים.
חיפשנו הפעם פרוייקט קליל ומקורי. תרנו את לוחות המודעות ולפתע נתקלנו במודעה על איש חביב שמנסה למכור אביזר חלוד המוגדר כאופניים עם מנוע משנות השישים, ראו תמונות:
עקב חולשתנו לברזל חלוד בעל היסטוריה, מצאנו את עצמנו מקרטעים לקיבוץ בצפון מרכז הארץ ונפגשים עם בחור נחמד שבתוך שדה המרעה של הסוסים שלו שתולה שילדת הסולקס המחלידה, ובתוכה מתגוררים חלזונות לרוב, עכבישים רבים ושאר צמחים וירוקת.
זו הייתה אהבה ממבט ראשון. שילמנו, העמסנו וחזרנו לירושלים שמחים וטובי לב.
עוד באותו הלילה פורק המנוע שלהפתעתנו לא היה תפוס, והחלה מלאכת ה"סילוקס" (שיפוץ הסולקס).
גורדה וקורצפה החלודה, הולחם מיכל הדלק, השילדה קיבלה צבע המרייט שחור, יוצרו הגבהות למזלגות האחורי והקידמי, כדי להתאימם לגלגלים שנקנו בחנות אופניים, שופצרו בלמים, שוקם הקרבורטור, הוחלפה משאבת הדלק, נבנה אגזוז, הוחלפו רינגים, הוחלפה פלטינה, שופצה מערכת החשמל כולל תאורה אחורית של ג'אווה משנות השבעים ופנס חזית של הונדה 50, ועוד עבודות התאמה, מסגרות, חשמל ומכונאות.
לאחר הרבה שעות עבודה מספקות יותר או פחות, הסולקס חזר לטרטר בכבישי עיר הקודש. החוויה גדולה מהחיים והנסיעה- אין דבר שישווה לה.
בחופשה המשפחתית הראשונה הועמס הסולקס על העגלה ויאללה לגליל, שם במושב רחוק מעייני החוק התקיימו טיולים לרוב ושם הפקנו הנאה שלמה מכלי רכב מדהים זה.
הסולקס החל להיות מיוצר, עד כמה שהבנו, בסוף שנות החמישים עד שנות השבעים, היה נפוץ מאוד בצרפת, מרוקו והסביבה. כלי פשוט לתפעול, פשוט לרכיבה ולתחזוקה. הפטנט שלו הוא שהמנוע יושב על הגלגל הקדמי ומניע אותו בעזרת חיכוך ישיר לגלגל (גאוני!). יש להשיג לו חלקים בשפע אצל סוחר באינטרנט הממוקם בבולגריה.
זכינו בחוויה מדהימה, ועתה ענינו אל הפרוייקט הבא.