סוזוקי סמוראי וג'ימני = "ג'יפ קל".

הבמה שלכם לכל נושאי האספנות בארץ ובעולם

סוזוקי סמוראי וג'ימני = "ג'יפ קל".

הודעהעל ידי אריהג » ו' ינואר 11, 2019 11:40 am

סוזוקי ג'ימני

הערה: תצלומים מייצגים להתפתחות הדגם – יפורסמו לחוד

ראשית דבר – מכוניות "קיי"
מכוניות "קיי" עדיין מיוצרות עבור השוק היפני. מכוניות אלה עונות על קריטריוני גודל מוקטן, שאת רכישתן הממשלה היפנית מעודדת באמצעות מיסוי מוקטן, במטרה לחסוך מקום וזיהום אויר בערים הגדולות.
סוזוקי ג'ימני
רכב כביש ושטח קטן, שמיוצר ע"י יצרנית המכוניות והאופנועים היפנית סוזוקי מאז 1970. תוכנן במקור כרכב העונה על ההגדרה היפנית "מכונית קיי", ועדיין ברוב דגמיו, עונה לקריטריון יפני זה.
בשנה שחלפה זה עתה, 2018, החל ייצור הג'ימני דור רביעי, אשר, בשלב זה, הגיע לשיא שדרוגו, בהיבטי העוצמה והתחכום. מאז הדור השלישי שהוחל בייצורו ב- 1998, הוא בהחלט יכול להיחשב לרכב שטח מודרני קטן. הוא החל את דרכו ככלי שטח ממוקד מטרה ועד היום, בדורו הרביעי, אינו מתפשר, בתחום זה.
בדיוק כמו לקודמיו, לדור הנוכחי:
1. מרכב ושלדה נפרדים (שלדת "סולם").
2. סרנים חיים אחורי וקדמי.
3. הנעה קדמית המוגדרת Part Time, הניתנת להיתרגם ל"הנעה קדמית נשלטת נהג".
• רבים סוברים (תצלומי הדורות הראשונים של הג'ימני מחזקים סברה זו), שלנגד עיניהם של מתכנני הג'ימני עמד ג'יפ הוויליס האמריקאי 1942.
• אך בנושא שילוב ההנעה הקדמית קיים הבדל בין שני כלי-הרכב:
- לוויליס 42' לא היו טבורים בגלגלים הקדמיים. לכן, גם כשלא נעשה שימוש בהנעה הקדמית - הציריות הקדמיות, הדיפרנציאל שלהן וגל ההינע היו מסתובבים כל זמן שהגלגלים הקדמיים נעו. רק הפעלת ידית ההנעה הקדמית היתה מחברת את גל ההינע הקדמי אל תיבת ההעברה {ה"טרנספר"}).
- לעומת זאת בג'ימני, לפחות החל מהדור השלישי, הגלגלים הקדמיים מצוידים בטבורים ננעלים. כשמופעלים ידית או מתג ההנעה הקדמית – מתחבר גל ההינע הקדמי לתיבת ההעברה ובו-זמנית הטבורים ננעלים ומחברים את הגלגלים הקדמיים לציריות. מכניקה זו חוסכת חיכוך וצריכת דלק, כשהרכב אינו משתמש בהנעה הקדמית.
4. בתיבות ההעברה, הן של הוויליס 42' והן של הג'ימני, קיימים יחסי העברה גבוה ונמוך.
5. התחכום החדש הוא, שמערכת הבלימה ABS, מסוגלת, בשטח, לבלום את הגלגלים שאיבדו אחיזה ומסתובבים "לריק", ובדומה לנעילות דיפרנציאלים – "לשלוח" כוח לגלגלים שעדיין יש להם אחיזה בקרקע. פירוש הדבר שימוש במערכת אלקטרונית שממילא קיימת, וחיסכון מסוים במשקל.
א. תכונות 1, 2, 3 ו- 4 לעיל - נדירות עד לא קיימות במכוניות "קיי".
הדייהטסו טריוס דור קודם נמנה על מכוניות ה"קיי". אם להתייחס לשנים עברו – הוא מתחרה אפשרי לג'ימני דור 3, בשל התכונות הדומות הבאות:
• גחון מוגבה וממוגן למדי.
• גלגלים גדולים.
• הנעה 4X4.
• מנוע 1,300 סמ"ק כל-אלומיניום.
• משקל נמוך.
תכונותיו השונות (ולא לפי סדר החשיבות)
• שלושה נוסעים במושב האחורי, לעומת שניים בג'ימני. אולם המרחב במושב האחורי מתאים בעיקר לשלושה ילדים.
• 5 דלתות, לעומת 3 בג'ימני.
• מרכב אחוד ללא שלדה נפרדת. (יצוין כי דייהטסו נחלו הצלחה לא מבוטלת בייצור מרכב אחוד איתן, עבור רכב שלעתים "דורשים" ממנו לשמש רכב שטח).
• הנעה 4X4 קבועה. יתרונה: אחיזת כביש משופרת (לעומת צריכת דלק מוגברת מעט). בכל הטריוסים אין תיבת העברה, אלא דיפרנציאל מרכזי. אין אפשרות להינע כוח, אך יש מתג לנעילת הדיפרנציאל המרכזי. נעילה זו הינה נעילה אורכית, בין הצירים האחורי והקדמי, והיא הפתיעה בכך, שסיפקה לדגם הזה עבירות שטח לא רעה כלל.
ברור כי המימדים של הדייהטסו טריוס מהדור האחרון שיובא לארץ, לא מאפשרים לו להימנות על מכוניות "קיי". יבואו הופסק לאחר שנת הדגם 2011, בשל אי עמידתו בתקינת הבטיחות האירופית, מסיבה כזו או אחרת.
ההיסטוריה של סוזוקי 4X4 מתחילה ב- 1968, אז סוזוקי רכשה יצרנית רכב יפנית קטנה בשם HOPE, שייצרה רכב שטח שנקרא Hope Star ON360. לא נמכרו יותר מ- 15 כלי רכב מסוג זה. רכב זה עשה שימוש במנוע קטו שתי פעימות מקורר אויר מתוצרת מיצובישי ובסרנים של מכוניות מיצובישי. סוזוקי רכשה את המפעל הקטן הזה "בדקה התשעים", לפני שמיצובישי שתכננה להשתלט עליו – הספיקה לעשות זאת. על בסיס הרכב הזה, סוזוקי ייצרה לראשונה רכב 4X4 שכונה LJ10 (ג'יפ קל 10), בשנת 1970. נפח המנוע הראשון של ה- LJ10 היה 359 סמ"ק, מקורר אוויר, שתי פעימות, שני צילינדרים בטור.
הסוזוקי ג'ימני, הוא שהעניק לסוזוקי לראשונה דריסת רגל איתנה בעולם, בנצלו פרצה בסגמנטים של כלי-רכב פרטיים, שהתברר שהיה לה ביקוש גדול.
בשנת 1972, הרכב כונה LJ20. הפעם, עקב שינוי תקנות סביבתיות, הוא קיבל מנוע מקורר נוזל וגם "זכה" בעליית ההספק בשלושה כ"ס נוספים.
בשנת 1975, סוזוקי הוסיפה ל- LJ20 את ה- LJ50. בדגם זה הוגדל נפח המנוע ל- 539 סמ"ק, שתי פעימות, שלושה צילינדרים בטור. דגם זה היה מיועד לשוק האוסטרלי, אך בפועל יוצא למדינות נוספות.
הג'ימני LJ80 היה גרסה מעודכנת של LJ50, עם מנוע בנפח 800 סמ"ק, ארבע פעימות וארבעה צילינדרים בטור. אחריו הוצגו בדגם ה- Jimny 1000 SJ410 מנועים בנפחים של 1,000 ו- 1,300 סמ"ק (המוכרים לנו).
ג'ימני חדש הוצג בשנת 1998. גרסה זו עשתה שימוש במנוע ה- 1,300 סמ"ק כל-אלומיניום. בשנת 2001 הזנת הקרבורטור הוחלפה בהזרקת דלק. מנוע זה שודרג באמצעות הוספת תזמון שסתומים משתנה בשנת- 2005. מנוע זה כבר הכיל שני גלי זיזים עליונים, 16 שסתומים והזרקת דלק רב-נקודתית. דגם זה זכה לשינוי קטן בעיצוב הפנים.

LJ10
המהלך הראשון של סוזוקי, עם רכישת הזכויות על ה- ON360 היה עיצוב-מחדש של המרכב והחלפת מנוע המיצובישי במנוע מקורר אוויר בנפח 359 סמ"ק מתוצרת סוזוקי שני צילינדרים - שתי פעימות, שהפיק 25 כ"ס. המנוע החדש נותר קטן מ -360 סמ"ק, וסוזוקי הציבה את הצמיג הרזרבי בתוך תא הנוסעים (מה שצימצם את מספר המושבים לשלושה). הדבר נועד לשמר את האורך הכולל של הרכב מתחת ל -3 מ', כך שיסווג כרכב "קיי", סיווג המקנה פריבילגיות מיסוי וזכויות נוספות. בשנת 1970, היה זה רכב ה- 4X4 הראשון בסיווג רכבי "קיי" בייצור סדרתי. קוטר הגלגלים היה 16 אינץ', משקל הרכב היה 590 ק"ג ומהירותו המירבית היתה 75 קמ"ש. בהמשר, הספק המנוע הועלה ל- 27 כ"ס, אך המהירות המירבית נותרה ללא שינוי.

LJ20
דגם ה- LJ עודכן במאי 1972 ושמו שונה. המנוע הוחלף ביחידה מעודכנת, מקוררת מים (עדיין שתי פעימות) ועם 28 כ"ס התאפשר לו להגיע ל -80 קמ"ש.
גרסה מיוחדת עם הצמיג הרזרבי שהונח מאחורי מושב הנוסע אפשרה להציב שני מושבים אחוריים קטנים, זה מול זה. לצורך יצוא הדגם, היכן שתקנות קיי על אורך לא חלו - הצמיג הרזרבי הותקן מבחוץ,
לקראת סוף הייצור, ה- LJ20 הוצג עם מנוע נקי יותר ועם הספק של 26 כ"ס, מה שאיפשר לרכב להגיע למהירות של 93 קמ"ש


SJ10
מנוע LJ50 הוצג לראשונה בספטמבר 1975, עם 33 כ"ס. מנוע זה שיקף את השינוי שחל בתקנות הנוגעות לרכבי ה- "קיי", שכללו תקני פליטות מחמירים יותר. מנוע ה- 539 סמ"ק, שלושה צילינדרים נותר שתי פעימות; אך הספקו הופחת ל 26 כ"ס לטובת השגת שיא המומנט בסל"ד נמוך. משקל הרכב היה 635 ק"ג ומהירותו המירבית הגיעה ל- 97 קמ"ש. הגלגל החלופי הועבר אל מחוץ לדלת האחורית, מה שאיפשר למקם מושב רביעי.
במאי 1976, הוחל בייצור בקצב נמוך של דגם ה- LJ51P , בעל בסיס גלגלים ארוך, עבור כמה שווקי ייצוא. ב -1977, באותו שלב ליצוא בלבד, הורכב ברכב המנוע החדש, ארבע פעימות, ארבעה צילינדרים, בנפח 800 סמ"ק. (שהוא למעשה הבסיס ממנו נגזרו מנועי ה- 1,000 וה- 1,300 המוגדלים).
SJ40
ה- סוזוקי SJ40 1,000 סמ"ק הוצג ב- 1982. הוא נועד גם ליצוא. בדגם זה הושתל מנוע בנפח 1 ליטר, שבמקור היה מנוע ה- 800 סמ"ק שכבר יוצר עבור הגימני. זהו מנוע ארבעה צילינדרים, מוגדל לנפח 1,000 סמ"ק. מנוע זה מפיק 45 כ"ס והגיע למהירות מרבית של 109 קמ"ש.
תיבת הילוכים ידנית בת ארבעה הילוכים הותקנה כסטנדרט, כמו גם בלמי תופים קדמיים ואחוריים ללא סיוע בוסטר. ניתן היה להשיג את ה- - SJ410במגוון תצורות של גג ודלתות, כולל דגם פתוח למחצה וטנדר בעל שלדה ומרכב ארוכים.
יודגש, כי דגם זה, בשינויים מתבקשים (כמו בלמי דיסק קדמיים), יוצר במגוון גרסאות במדינות אירופאיות.
כמו"כ דגמי סוזוקי ג'ימני, בשמות שונים, גם כטנדרים ורכבי חקלאים, מיוצרים בשמות שונים עד היום בעיקר בהודו, ניו-זילנד, אוסטרליה ואינדונזיה.
.
SJ413 סמוראי
בשנת 1984, דגם ה- SJ שודרג עם השקת ה- SJ413 , שהכיל מנוע 1.3 ליטר 4 צילינדרים (מוגדל), תיבת הילוכים ידנית של 5 הילוכים ובלמי כוח (בלמי דיסק קדמיים ובלמי תוף אחוריים). המרכב והמרחב הפנימי עוצבו מחדש, עם לוח מחוונים חדש, מושבים ושבכה קדמית חדשים.היפנים המשיכו בייצור ה- SJ410 עבור שווקים אחרים שונים עם מפרטים ישנים. לאחר הפסקה בייצור, דגם ה- ה- SJ413 הוחזר לקו הייצור במאי 1993, לאחר עדכון יסודי.


סוזוקי סמוראי (98'-84')
דרור ברלי. פורסם בידיעות אחרונות; 16/3/99. עדכון אחרון: 14.05.01
הג'יפ הקטן של סוזוקי נחת בארץ במקביל להצגתו בעולם, ב-1984. למראהו עיקמו הג'יפאים של אז את אפם המסוקס, אבל ההפתעה היתה גדולה. הסמוראי הקטן התגלה כרכב קשוח, בעל עבירות מצוינת, בעיקר בשטח טכני ובמעברים צרים.
אמינותו הפכה לשם דבר ואף עלתה על זו של ג'יפ "סיקס" בעל התדמית המיתית. ב-86' הגיע הסמוראי עם מנוע 1.3 ליטר, 5 הילוכים, וביצועים משופרים. מודל 88' ראה כבר סרנים רחבים יותר, שאמורים היו לשפר את יציבותו הלא מזהירה בכביש. במודל 97' עבר הסמוראי שינוי מהפכני ומבורך במתליו, כשקיבל קפיצי סליל מודרניים ונוחים בהרבה.
ב-98' הוא הוחלף בג'ימני, המודרני והמתורבת יותר. הסמוראי מורכב עדיין בספרד תחת השם "סנטנה", שם הוא מוצע גם בגרסת דיזל (עם מנוע פז'ו 1.9 ליטר).
שילדה ומרכב נפרדים; קצר, סגור ופתוח (ברזנט), או ארוך ופתוח, 2 דלתות (מודלים 88'-87' בלבד); 2 סרנים חיים, קפיצי עלים מלפנים ומאחור (96'-84'); קפיצי סליל מ-97'.

מנועים, הילוכים
בנזין, 4 צילינדרים, בנפח 1.0 ליטר (45 כ"ס); 1.3 ליטר, 67-64 כ"ס (קרבורטור); 73 כ"ס (הזרקה מ-97'). הנעה אחורית+שילוב להנעה כפולה. או גיר ידני, 4 ו-5 הילוכים (מ-86'); תיבת העברה בת שני תחומים: גבוה ונמוך.
תכונות
מדובר בג'יפון, לא ברכב משפחתי. שני מבוגרים וציוד לטיול יסתדרו בו אך בקושי. אל תצפו ליותר מאשר תחבורה בסיסית בכביש. הביצועים לא מרשימים, וכיוון שהוא צר וגבוה יציבותו גבולית ביותר. נוחות הנסיעה בדגמים עם קפיצי העלים כמעט בלתי נסבלת.
צריכת הדלק נמוכה למדי, ונמוכה להפליא כשמשווים לג'יפים גדולים. בשטח, לעומת זאת, הסיפור שונה לחלוטין: המידות הקטנות, המנוע הגמיש, המשקל הקל, יחסי ההעברה הקצרים וזוויות הגישה והנטישה המצוינות (בדגם הקצר), תורמים לעבירות מעולה בשטח, בפרט אם הוא טכני וצפוף. בדיונות גבוהות לעומת זאת, יורגש היטב המחסור בכוחות-סוס, בייחוד במנוע הקטן יותר.
בעיות
מרכב: ספרטני ביותר, ומחזיק מעמד היטב. הגימור הפנימי בסיסי מאוד, ולאחר שנים של תלאות שטח אין לצפות שכל דיפוני הפלסטיק של הדלתות, לוח המחוונים וריפודי המושבים ישרדו בשלמותם. בשלדה קיימת רגישות לסדקים באזור חיבורי הקפיצים. כמו כן ניתן למצוא (בעיקר בג'יפים ששהו באיזור הים, ולא נשטפו) חלודה בריצפה, סביב החלון הקדמי וצירי הדלתות, בייחוד האחורית.
מכנית: המנוע אמין ביותר ומחזיק מעמד לאורך זמן רב (ה-1.3 ליטר יותר מה-1 ליטר), למרות החיים הקשים בשטח. מנוע בריא צריך להיות יבש ונקי מהזעות ונזילות שמן. למאייד יש נטייה לצאת מכיוון. הרגישות (חיצונית) הגדולה היא בתיבת ההעברה שעלולה לפתח חופש, ובדגמים הישנים אף להיתקע בהילוך סרק לאחר נסיעה במצב "נמוך".
מה לבדוק
מנוע: בלאי מנוע כללי, הספק נמוך, צריכת שמן (מנוע מעשן, עשן תכלכל-הזעות שמן, נזילות שמן, כיוון מאייד. בלאי תיבת הילוכים ומצמד, מצבר לבנבן), תיבת העברה, והיעדר חופש בידית ההעברה.
מרכב: חלודה סביב החלון הקדמי, וברצפה באיזור החיבורים לשלדה; שלמות הדפנות האחוריות. סדקים ליד חיבורי הקפיצים ובחיבורי הרוחב בשלדה. מצב קפיצי העלים ובולמי הזעזועים. שלמות לוח המחוונים, המושבים, וגג הברזנט (יקר!).

אחזקה, סחירות ושמירת ערך
האמינות והאחזקה הזולה ביותר הפכו את הסמוראי למבוקש מאוד, עם שוק מצוין. סמוראי מיד פרטית ובמצב טוב בהחלט יוכל להשיג מחיר גבוה ממחיר המחירון. הדגם המבוקש ביותר: קצר, 1.3 ליטר, מ-88' ומעלה, מזגן מקורי, מבעלות מקורית ופרטית.

סיכום
הסמוראי אמין ביותר ומחירי אחזקתו זולים עד מגוחכים, בייחוד בהשוואה לג'יפים גדולים יותר. כושר עבירות מעולה, וקל למכור אותו מהר ובמחיר טוב. מנגד, הוא מעט יקר לקנייה, מעט איטי, קטן מאוד, צר ולא נוח, ומרסק את עצמות נוסעיו. עבור חובבי שטח "מורעלים", בייחוד אם הם צעירים, בעלי גב חזק ולא מפונקים - הוא מומלץ ביותר.


שיא עולם בנסיעה בגובה
ב -21 באפריל 2007, הצמד הצ'יליאני גונזאלו בראבו ואדוארדו קנאלס הסיעו סוזוקי סמוראי (SJ413) משודרג. השיא הקודם (לרכב בעל ארבעה גלגלים) נקבע ע"י ג'יפ רנגלר שהגיע לגובה -6,646 מטרים. השיא החדש של הסמוראי המשודרג הגיע לגובה של 6,688 מטרים. בסמוראי המדובר בוצעו שינויים בגלגלים, בצמיגים ובמתלים. כמו"כ, מנוע ה- G16A בעל 4 הצילינדרים קיבל חיזוק של מגדש-על. זה היה הניסיון השלישי של צוות שני הגברים, לאחר שנתקל בבעיות מזג האוויר בניסיון הראשון ואש שפרצה במנוע בניסיון השני. הצוות שהשיג את השיא הקודם – עשה זאת בג'יפ רנגלר, ואז השניים השאירו שלט "חניה לג'יפ בלבד: כל האחרים ממילא לא יגיעו לכאן". הצוות הצ'יליאני מצא את השלט, שהופל ברוחות עזות, והחזיר אותו לציוויליזציה כמזכרת. שיא זה אושר כדין על ידי שיאי גינס ביולי 2007.
* סוזוקי ג'ימני דור שלישי 1998 עד 2018
ב 1997, בתערוכת הרכב של טוקיו, סוזוקי הציגה את הג'ימני דור שלישי, עם עיצוב הרבה יותר מודרני. המרכב שלו תואם את הממדים של מכוניות ה"קיי", כי הוא חסר לחלוטין, כמעט, "כנפיים" החורגות החוצה מבתי הגלגלים, וגם פגושיו קטנים. הדגם שומר באדיקות על שלדת הסולם ותיבת ההעברה בעלת ההילוך הנמוך וההילוך הגבוה. תכונות אלה חסרות ברוב המכוניות הקומפקטיות שיש להן הנעת 4X4. מכוניות אלה משויכות לסגמנט ה- "קרוסאובר", או "SUV", כלומר; לבד מהנעה 4X4, מרכב מוגבה ועיצוב חיצוני "ג'יפי" משהו, הם בעלי מרכב אחוד ומאפיינים מקבילים למכוניות רגילות ויכולת הנסיעה והעמידות שלהם בשטח טכני לוקות בחסר. שלא לדבר על כלי-רכב אלה, ששעה שהם מיועדים לשוק הישראלי, הם חסרים לחלוטין את הנעת ה- 4X4, מלבד מי שרוכש בהזמנה מיוחדת. לגבי דגם הסוזוקי איגניס דור אחרון, לא ניתן כלל לקבל אותו עם הנעת 4X4, לפחות לא באמצעות היבואן.
• לג'ימני הינע 4X4, המשולב לפי צורך.
• ההינע נשלט באמצעות שלושה מתגים בלוח המחוונים: הינע 4X2, הינע 4X4 והינע 4X4 נמוך
• ברירת המחדל היא הינע 4X2, המניע את הגלגלים האחוריים.
• כאשר מתג ה- 4X4 מופעל, הגלגלים הקדמיים משולבים אף הם בהילוך גבוה.
• כאשר מתג ה- 4X4 נמוך מופעל, משולבים הגלגלים הקדמיים בהילוך נמוך.
• בשל היות הרכב מתוכנן להינע 4X4 לפי צורך, אין בו דיפרנציאל מרכזי או צימוד צמיגי, שמטרתם לאפשר הפרשי מהירויות בין הגלגלים הקדמיים לאחוריים.
• כתוצאה מכך, רק הינע 4X2 פועל כיאות על משטח יבש ובעל רכיב חיכוך, כמו אספלט או בטון.
• שילוב הנעת 4X4 נדרש רק לשם הגברת העבירות, בשטח טכני.
• הטבורים ננעלי הוואקום של הג'ימני, מאפשרים מעבר מהינע 4X2 להינע 4X4 (הילוך גבוה), תוך כדי נסיעה במהירות של עד 100 קמ"ש.
• כדי לעבור להינע 4X4 ביחס העברה נמוך, יש לעצור את הרכב, אך אין צורך לצאת כדי לנעול את הטבורים ידנית.
• בדגמים החדשים של הג'ימני, בעלי תיבת הילוכים ידניים רגילה, יש לעצור את הרכב גם לפני הפעלת המתג האלקטרוני של בורר ה- 4X4 ליחס העברה גבוה.
• בדגמים הנ"ל, כדי לברור יחס העברה נמוך – יש לא רק לעצור את הרכב, אלא, בנוסף, ללחוץ על המצמד ולבחור הילוך סרק.
דור רביעי
• ייצור הדור השלישי נפסק בשנת 2018, לאחר 20 שנות ייצור, כאשר סוזוקי שינתה את פס הייצור לקראת השקת הדור הרביעי בסוף 2018, אשר טרם הגיע לארץ.
• מימדיו ביפן עדיין עונים על הקריטריונים של מכוניות ה"קיי".
• לשווקי חו"ל הדגם יכלול פגושים וכנפיים בולטים יותר.
• באופן כללי תכונותיו תדמינה לדור השלישי, עם בטיחות מוגברת ומפרט עשיר יותר.
• ביפן, כדי לשמור על קריטריוני ה"קיי", הוא משווק עם מנוע 650 סמ"ק מוגבר מגדש טורבו.
• לארץ הוא, ככל הנראה, יגיע עם מנוע מוגדל בנפח של כ- 1,500 סמ"ק, אטמוספרי, ובהספק של כ- 105 כ"ס.
אריהג
 
הודעות: 727
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2011 6:27 pm

חזור אל פורום אספנות

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron