פה: viewtopic.php?t=431
הכל התחיל מדוא"ל שהגיע אלי וכלל חלק מן התמונות בשירשור, השאר נמצאו במהלך שיטוט אקראי.
השירשור זכה לצפייה פנומנלית של למעלה מ- 200,000 צפיות נכון ליום פירסום השירשור הנוכחי.
הזכירו אותנו בממון של ידיעות אחרונות וגם ב- YNET מחשבים.
במהלך עדכון שירשור הנוסטלגיה לא פעם התעוררה סקרנותי לגבי המקומות הללו איך הם נראים היום, מה השתנה אם בכלל, האם הם קימים עדיין, כפי שתראו, המציאות קצת הכאיבה, ואולי עדיף היה לא לחפש כלל, אבל עדיין מעניין לעשות את ההשוואה.
ואז החלטתי לצאת לשטח ופשוט לתור אחר המקומות ולצלמם ממש מאותה זוית כמו התמונה המקורית.
בחלק מהמקומות על אף שהיו מוכרים לא תמיד ידעתי את הכתובת המדוייקת והיה עלי להעזר ברמזים מה שהוסיף הרבה עניין למטרה.
למשימה זאת הצטרף גם חיים סירי, ובעזרתו יצאנו לחפש ולצלם את המקומות.
החלטנו להתמקד בעיר תל אביב בעיקר בגלל שהעיר חוגגת מאה שנים להיווסדה.
כולם מוזמנים לתרום לשירשור.
גשר הירקון:
גשר הירקון הוא הגשר מעל נחל הירקון בתל אביב נמצא על דרך נמיר בתל אביב המשך לכביש החוף צפונה עד לחיפה. זהו הגשר הראשון שנבנה מעל הירקון במאה העשרים.
בשנת 1925 נבנה גשר בטון קבוע על ידי חברת סולל בונה.
הגשר נקרא אל-עלמין או גשר גן הוואי על שם מועדון לילה מימי המנדט הבריטי באותו השם
ואשר היה ממוקם בסמוך לגשר, איפה שנמצא היום המיני גולף, בפינת הרחובות דרך נמיר ורוקח.
הגשר בשנת 1952
אוטובוס קומותיים תקוע ליד הגשר
הגשר הוחלף בראשית שנות ה-50 של המאה העשרים, הגשר החדש נבנה מפלדה וצורתו האופיינית עם קשתות תמיכה גבוהות הפכו לסימן ההכר שלו.
אז
הגשר היום
התמונה למרות שנראתה מוכרת, במבט ראשון לא זיהיתי את מיקומו של הרחוב.
בתמונה משנת 1940 רואים את השלט מלון הס, בנוסף רואים מצעד, המצעדים לרב עברו ברחובותיה הראשיים של תל-אביב ולכן הנחתי שמדובר בפינת הרחובות הס ואלנבי, הזיהוי הסופי היה באמצעות בנין קולנוע מוגרבי (שאיננו היום ובמקומו חניון) שבקצה התמונה למעלה.
היוזמה להקמת המבנה הייתה מצד מאיר דיזנגוף והאדריכל יוסף ברלין כשאת החסות נתן יעקב מוגרבי, סוחר יהודי עשיר מעירק שעלה לארץ ישראל בשנת 1925 , כדי להקים בית אופרה חדש בתל אביב בסוף שנות ה-20. לבסוף נבנה בית קולנוע בקומה העליונה ומתחתיו, בקומת המרתף, אולם נוסף ששימש כאולם הצגות
הקולנוע והיום החניון נמצאים בככר ששמה ב' בנובמבר (יום הצהרת בלפור), אך ידועה יותר בשם ככר מוגרבי בשל מרכזיותו של הקולנוע בחיי הקהילה של מרכז תל אביב.
אז
היום
כיכר מוגרבי הופיעה גם בעלילת הסרט הקומי תעלת בלאומילך של אפרים קישון
הכיכר הוזכרה גם בכמה שירים בינהם "הילד ניסים" של נתן אלטרמן, ובשיר "חמסינים במשלט" של נעמי שמר
ב-17 ביוני 1986 אירעה שריפה בבניין אשר גרמה לו לנזק בלתי הפיך שהוביל להריסתו בשנת 1989
נחזור למלון הס, הבנין שהיה מלון הס ישנו והוא דיי בלוי. קשה לראותו כי העצים מסתירים אבל זו פחות או יותר הזוית בה צולמה התמונה המקורית, ונפקד קולנוע מוגרבי
תמונה מקרוב חושפת את הבנין עצמו עם המרפסות הבולטות כן כן, מרפסות שמש הן לא המצאה מודרנית
בתמונה המקורית ישנה מרפסת זויתית בבנין הסמוך למלון הס היא קיימת גם היום
בית הדר הוא בית המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב. והוא שוכן בפינת הרחובות דרך בגין והרכבת. הבניין תוכנן על ידי האדריכל קרל רובין וניבנה בין השנים 1936 ו-1938 והוא מוגדר כמבנה לשימור כחלק מהעיר הלבנה של תל אביב
אז
היום
בית הדר שמש את השילטונות המדט הבריטי כמפקדה בתקופת העוצר על תל אביב. ב-1947 תכנן האצ"ל לתקוף את המפקדה, לאחר עלייתם לגרדום של אחדים מחבריו. הם תכננו לחפור מנהרה ולהגיע אל הבניין מתחתיו. לשם כך נשכר מחסן בבניין סמוך
אז
היום
תוך כדי חפירת המנהרה פשטו אנשי "ההגנה" על המקום והרסו אותו, בכרוז שפורסם לאחר מכן נטען כי הפעולה נעשתה על מנת להגן על היישוב היהודי מפני תעלולי חבורות של פורשים והוסיפו בהדגשה שזה לא נעשה בשיתוף פעולה עם שלטונות המנדט.
ליד הבנין ממול לבית הדר יש אבן ועליה מתועד הסיפור
בשנת 1924 הונחה אבן הפינה לבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, בתכנונו של האדריכל יהודה מגידוביץ'. בניית בית הכנסת התעכבה מחוסר תקציב, עד לקבלת תרומה מהברון רוטשילד, שהביאה להשלמת הבנייה ב-1925.
שנות השלושים
שנות החמישים
בשנת 1969, במטרה להחיות את המבנה ולהתאימו לרוח הזמן, נערכו בבניין שיפוצים מרחיקי לכת
שנות השבעים
היום
בימי המנדט הבריטי שימש בית הכנסת כסליק וגם כמקום אימונים של האצ"ל והלח"י.
בית מעריב הוא אחד מנכסיה ההיסטוריים של העיר תל-אביב ושל מדינת ישראל, שוכן בצמת מעריב, מפגש הרחובות מנחם בגין וקרליבך.
סיפור תקומתה של התקשורת הישראלית, ובתוכה סיפורו של עזריאל קרליבך, עורך "ידיעות אחרונות" שהסתכסך עם יהודה מוזס, ערק בין לילה עם רוב חברי המערכת והקים עיתון חדש בשם "ידיעות מעריב", שהתמקם בבניין צנוע ופשוט למראה
יום העצמאות 1962
בית מעריב היום
בית יעקובזון 1930
והיום
גן החשמל שנות השלושים
והיום
הגן והרחוב הסמוך לו נקראים על שם תחנת הכח הראשונה של תל אביב שפעלה במקום, עוד טרם בניית תחנת הכח רדינג
בן יהודה פינת מנדליי שנות השישים
והיום
רחוב גרוזנברג פינת נחלת בנימין ומלון נורדאו
שנת 1934
והיום
מלון נורדאו שתכנן יהודה מגידוביץ עבור מ. דיכטר.בשנת 1925, עם מגדל וכיפה עם רעפים בצבע כסף. בטבור הכיפה נבנה חדרון אשר שימש לרומנטיקנים.
מספרים כי גם מנהיגי ה"הגנה" מצאו בו מסתור מפני הבריטים.
רחוב החשמונאים בחלק המזרחי שלו שמשמש כציר ראשי אל מרכז העיר וממנה, ומקשר את רחוב קרליבך עם דרך בגין. בחלק זה של הרחוב מבני מסחר ושירותים ורבים
בשנות השישים והשבעים, היה ממוקם בה הטרמינל של ארקיע, אני זוכרת כילדה קטנה, נהגו להגיע עם המזוודות, והסבל שהיה איש זעיר נהג להעמיס את המזוודות על צ'קר שהסיע את הנוסעים לשדה דב.
אם מישהו זוכר את הסבל, אני מקווה שהוא עדיין בחיים, שיגיב פה
שנות ה-70
היום – משרדי הרץ במקום ארקיע
רחוב יהודה הלוי פינת הרכבת
בקטע מדרום הוא משיק לרחוב הרכבת ומתחבר אליו באחד מן הצמתים הגדולים שבמרכז העיר. באזור זה עברה בעבר מסילת הרכבת לירושלים
שהמשכה המערבי הגיע לתחנת הרכבת יפו, עד ערב מלחמת העצמאות ובמקום בו נמצא כיום חניון בית הדר פעלה תחנת הרכבת תל אביב דרום עד 1970. בשנה זו, עם העברת התחנה אל מחוץ לעיר, נסגר בניין התחנה ונהרס, והשריד האחרון של המסילה באזור זה הוא בית המכס שהוכרז כמבנה לשימור.
יהודה הלוי פינת הרכב 1954
והיום – אפור למדיי
ככר המושבות
כיכר המושבות היא אחת הכיכרות הוותיקות בעיר המהווה צומת דרכים ורחובות מרכזיים אשר סביבם מסחר. היא נקראה על שם המושבות היהודיות בארץ ישראלץ
בסוף שנות השלושים נבנה בכיכר מעגל תנועה שכלל מזרקה ומדשאה.
בסוף שנות החמישים שונו פני הכיכר בוטל מעגל התנועה ונבנה מעבר תת-קרקעי להולכי רגל. זאת בשל עומס התנועה הרב החוצה את הצומת בעורקי התחבורה הראשיים.
לאחר תקופה ארוכה של הזנחה, שופצה הכיכר ב-2007 והמעברים התת-קרקעיים נסגרו. השיפוץ הסתיים בפברואר 2008 אולם מרבית הבניינים הסובבים אותה סובלים עדיין מהזנחה
1958
היום
ככר מגן דויד
כיכר מגן-דוד היא כיכר הנמצאת במפגש הרחובות המלך ג'ורג', שיינקין, רחוב הכרמל (בו נמצא שוק הכרמל), מדרחוב נחלת בנימין ורחוב אלנבי.
השם ניתן לה מכיוון שממנה יוצאים ששה רחובות שהם כמספר צלעותיו של מגן דוד (רחוב אלנבי נחשב כשני רחובות מכיוון שהוא יוצא לשני כיוונים שונים מהכיכר
זוהי תמונה משנת 1920
זהו מבט מלמעלה מכיוון שוק הכרמל, ניתן לראות את הדוכנים של אז, כמו גם את העמוד שבטעות חשבתי שזה צריח של מואזין, אבל זה לא אחר מאשר עמוד שנאים של חברת חשמל, ותודה לחיים שהעמידני על טעותי.
במבט קדימה רואים את רחוב אלנבי ומצד שמאל נוסים בו שני פורדים מודל T. שימו לב לבנין מצד שמאל העגול, הבנין קיים עד היום והנה תמונה שלו במבט על רחוב אלנבי לכיוון בן יהודה , כאשר הכניסה לשוק הכרמל נמצאת בצד שמאל (מוסתרת)
הלאה
בתמונה משנות ה-20 ניתן לראות ממול שני הרחובות שנקין מימין לבית המשולש הנמוך כאשר משמאל זה קינג ג'ורג'
והיום פחות או יותר מאותה זוית אלא שלא ממקום גבוה
רחוב שינקין משמאל לבנין המעוגל שנקרא "בית גוטגולד שתוכנן ע"י האדריכל יהודה מגידוביץ' בשנת 1938 (ישנו בנין דומה נוסף בעל פרגולה מעוגלת שנקרא בית פולישוק ושתיכף אחזור אליו), הבנין הזוויתי , אותו אחד שמופיע כמבנה משולש בתמונה משנת 1920 במפגש הרחובות, כאשר לשמאלו (מוסתר) נמצא רחוב קינג ג'ורג'.
תמונה משנות העשרים, הפעם מבט על אלנבי ונחלת בנימין
המבנה שכתוב עליו בית מרקחת מרכז, ואשר מימין לו זה רחוב נחלת בנימין, הוא "בית פולישוק" שהזכרתי אותו המבנה המעוגל השני, שתוכנן ע"י האדריכל שלמה ליאסקובסקי בשנת 1934
1936
וכיום
שדרות רוטשילד פינת מרמורק
אדריכלות המבנים בשדרות רוטשילד מספרת בעצמה את סיפור התפתחותה של תל אביב: מבתים קטנים בחולות, דרך "בתי החלומות" האקלקטיים (המאפיינים את חלקה הדרומי), בתי ה"באוהאוס" (הסגנון הבינלאומי) ועד גורדי השחקים המודרניים הממשיכים להיבנות ברחוב עד היום
כיום מאותה הזוית
נחלת בנימין 63
זה סיפור נחמד, נתקלתי בתמונה הזאת משנת 1942 באוסף התצלומים הלאומי, לשכת הגיוס תל אביב של הסוכנות היהודית לישראל.
לא היה לי ספק שאמצא את הכתובת בקלות שכן, ברור שתעדו את המקום הרי זה נדבך חשוב בהיסטוריה שלנו.
אז טעיתי, לא הצלחתי להגיע למידע, לא דרך הסוכנות היהודית, לא ע"י גיגול הערך "לשכת הגיוס... – מה שכן שמתי לב שבקומת הקרקע מופיע השם צ'חובוי, חברה שמייצרת מדליות וגביעים, שהיה לי הכבוד לרכוש ממנה מוצרים בעבר. נגשתי לאתר שלהם וחיפשתי כתובות של חנויות ומצאתי שאחת מהן היא נחלת בנימין 63, הצטיידנו חיים ואני במצלמה ויצאנו לשם ולשמחתי הרבה מצאנו את הבנין, העצוב הוא שאין שום אזכור או תיעוד של מה שהבנין או הדירה שימשו בעבר.
תחנת רכבת תל אביב מרכז על שם סבידור שנחנכנ בשנת 1954
וכיום
תם אבל לא נשלם, אתם מוזמנים לצרף תמונות משלכם של פעם ושל היום, אנחנו מתכוונים גם לצלם בערים אחרות, נשמח לכל שיתוף פעולה
חג שמח
מקורות
ויקיפדיה
אוסף התצלומים הלאומי
ארכיון עיריית תל אביב
גלויות פלפוט
ארכיון חברת חשמל
שיטוט אקראי באינטרנט
יוטיוב
אירית
