סתיו 1938. חדר הישיבות האפלולי אפוף העשן של המטות המשולבים של צבא ארה"ב היווה את התפאורה המושלמת לעשרות הקצינים חמורי הסבר שישבו בדממה סביב לשולחן הגדול. כל אחד מהנוכחים עיין בתקציר דו"ח מודיעין מסווג שהונח לפניו. הדו"ח החריג בתוכנו, עסק בשני נושאים. הראשון חזר על מסקנות דו"חות קודמים בדבר כוונותיו השתלטניות של אדולף היטלר, הקנצלר הגרמני, לגבי אירופה. המסקנות היו מדאיגות ביותר וחד משמעיות: בקרוב מאוד ייווצר מצב מלחמה וקיימת סבירות גבוהה למדי שארה"ב תהיה מעורבת בה. החלק השני היה חריג קצת יותר. הוא פירט את פוטנציאל ייצור כלי המלחמה של יצרניות הרכב באירופה. לצבא ארה"ב, זאת ידעו כל הנוכחים בחדר, לא היתה תשובה לכך וברור היה כי יש צורך להיערך לרע מכל וכי אופנועי ההארלי-דייוידסון עם צינות הצד ("סירות") ששימשו את חיילי ארה"ב יתקשו לעמוד בדרישות המלחמה העומדת בפתח. לצבא האמריקני חסרה היתה תשובה בדמות רכב רב-תכליתי, עביר מאוד, קל, נייד וזול.
ביום ה-27 ליוני, 1940, נחתה מעטפה רשמית של משרד ההגנה האמריקני על שולחנות כל אחד מעשרות מנהלי חברות יצרניות רכב בארה"ב. על הנייר הרשמי הודפסו פרטי מכרז בהול בהתאם למפרט הבא: "רכב רב שימושי (General Purpose Vehicle) קל (590 ק"ג), כפול הנעה, זריז (בסיס גלגלים של לא יותר מ-2 מטר) ואמין. כושר ההעמסה צריך להיות 272 ק"ג לפחות. התוכניות - עם אב טיפוס מוכן לבדיקה - צריכות להגיע למשרד ההגנה תוך 49 יום".
אנשי הצבא היו משוכנעים כי לא מעט מ-130 יצרניות הרכב שהיו רשומות בארה"ב באותה העת יעוטו על המציאה. לוח הזמנים שנקבע בתנאי המכרז היה, אם כן, דרקוני למדי.
גורל אכזר
למרבה המבוכה, רק שתי יצרניות אמריקניות קטנות ניגשו למכרז: וויליס אוברלנד (Willys Overland) ואמריקן באנטאם (American Bantam).
אמריקאן באנטם, יצרנית קטנה אך יעילה, שכרה את שירותיו של מהנדס הרכב המוכשר קארל פרובסט לצורך הפרוייקט. הודות לו הצליחה לעמוד בלוח הזמנים המטורף, ולהגיש את אב-הטיפוס הראשון עם כל התוכניות כנדרש תוך 49 ימים. 26 ימים נוספים נדרשו לייצר את 70 אבות-הטיפוס הנוספים לטובת הניסויים. צבא ארה"ב היה מרוצה למדי מהבאנטם BRC40 במהלך הבדיקות שהחלו בנובמבר 1940, אך החל לחשוש שמא היצרנית הקטנה לא תעמוד בכמויות ההזמנה האדירות הצפויות לזרום לחברה הזוכה. המרוץ, אם כן, טרם הוכרע.
וויליס אוברלנד השיגו הארכה של 120 יום ובמקביל ניסה הצבא לשכנע יצרניות נוספות לגשת למכרז. מפקדי הצבא גייסו אך בקושי את אבי פס הייצור המודרני, הנרי פורד, לטובת "הפרוייקט הלאומי".
בפורד לא רצו לשמוע על "עוד מכונית קטנה" לאחר שעם הפסקת ייצור המודל T המצליחה הוחלט לא לייצר שוב מכונית קטנה בפורד ולהתמקד אך ורק בייצור מכוניות גדולות יותר המתאימות לדרישות המשתנות של השוק האמריקני. רק לאחר מסע לחצים אינטנסיבי וכאשר הובטח לפורד כי יוזמנו לפחות 1,500 יחידות מכל זוכה במכרז, הציגה חברתו לבסוף את גרסתה לנושא - מבוססת על הרכב המוצלח של באנטאם - רכב שטח מונע במנוע טרקטור שזכה לכינוי Pygmy.
באביב 1941, לאחר סדרת ניסויים ארוכה ומפרכת הוכרזה ווויליס אוברלנד כזוכה במכרז עם ה-MA שלה. הסיבות לזכייה נבעו בין היתר מהמנוע החזק יותר, האמינות שהוכיח הרכב במבחנים הקשים ותג המחיר: 738 דולר ו-74 סנט. עדיין היה על ה-MA להשיל 120 ק"ג עודפים ממשקלו, וזאת נעשה לאחר "השאלת" מספר רעיונות ופתרונות טכניים מקוריים מאבות הטיפוס של פורד ובאנטאם. ביום ה-23 ביולי 1941 חתמו נציגי צבא ארה"ב ומנהלי וויליס אוברלנד מטולדו, אוהיו, על הסכם לייצור הוויליס MA, שמו הרשמי של רכב השטח הצבאי. כבר בתחילת הייצור הוכנסו שיפורים כה רבים באב הטיפוס עד שהשם הפך במהרה לוויליס MB. אבל, גם בפורד לא נותרו בידיים ריקות. יכולת הייצור האדירה של ענק הרכב גרמו לוויליס להתחלק במכרז עם פורד ושתי היצרניות בנו רכב זהה. פורד כינו את הרכב שלהם GPW.
מוכה ולקראת פשיטת רגל נותרה אמריקאן באנטם מאחור. החברה שלמעשה המציאה את הג'יפ והציגה ראשונה את הרעיון מאחורי רכב ייחודי זה, לא הצליחה לשכנע את קברניטי הצבא כי תעמוד בקצב הייצור הנדרש. אבל, האגדה הנקראת Jeep כבר החלה לנסוע.
השם המפורש
עד עצם היום הזה קיימים וויכוחים סביב מקור השם Jeep. התשובה לתעלומה טמונה ככל הנראה בשני מקורות שונים. לא רק בצה"לנו מקובל להעניק לכל דבר שם ארוך המתומצת לראשי תיבות. בצבא ארה"ב קוטלגו רכבי השטח הייעודיים תחת ההגדרה General Purpose Vehicle - רכב לכל מטרה או תכלית. הקיצור המתבקש היה מן הסתם ג'י-פי-וי (GPV), מה שהפך במהרה לג'י-פי (GP). חכו, זה רק החלק הראשון של הסיפור.
באותן השנים כיכבה בארה"ב דמות קומיקס שייחודה היה בכך שהיא יכלה לצוץ בכל מקום ובכל עת בעולם בכדי לבצע את מעשי הגבורה שלה ולהציל את האומללים שיוצרי הסדרה - אותם מאיירים, שאגב המציאו גיבור נוסף בשם פופאי - מיקמו במקומות שונים בעולם. אותה דמות נקראה “Eugene the Jeep”. חיילי בנות הברית החליטו שכמו אותו גיבור קומיקס כך גם ה-GP שלהם מסוגל להכל, בכל מקום ובכל זמן, וכך החיבור לשם Jeep היה כמעט טבעי.
מה שלא נתון לוויכוח - ונמצא מתועד - היא העובדה שנהג הניסוי האגדי של וויליס - ארווין רד האוזמן - השתמש בשם Jeep בכל דיווחיו מאז סתיו 1940. ייתכן שכוונתו היתה לטשטש את סוג הרכב או בשל סודיות הניסויים, אך הרבה בזכות כך נבדל ה"ג'יפ" של וויליס מזה של פורד, למשל, והשם ג'יפ נקשר לוויליס מאז ואילך, למרות שגם דגמי פורד כונו כך מאוחר יותר, בעיקר מפני שקשה היה להבדיל בין כלי הרכב הכמעט זהים. את חותמת ה-Jeep הסופית הטביע אותו רד האוזמן כאשר הודיע לעורכת של ה"וושינגטון דיילי ניוז", קת'רין היילאיר, כי הוא עומד לבקר במערכת העיתון עם "הרכב הצבאי המופלא" שלו, שיודע "לעשות הכל". מספר שעות מאוחר יותר טיפס האוזמן בג'יפ שלו את מדרגות גבעת הקפיטול, לעיני צבא העיתונאים הנלהבים.
כאשר נשאל לשם אותו כלי רכב מופלא ענה בגאווה: "It's a Jeep". ב-19 לפברואר, 1941, הופיע המאמר הראשון בעיתון אמריקני בו כונה רכב הצבאי של וויליס בשם ג'יפ.
איש מהמעורבים בהולדתו של הג'יפ לא חלם אפילו שמהפרוייקט הצבאי המוקדם הזה תיוולד אגדת השטח המוצלחת בהיסטוריה ששמה ייהפך לשם גנרי לרכב שטח.
ממכרז צבאי לאגדה נוסעת
עד 1945 יוצרו באמריקאן באנטם 360,000 ובפורד 228,000 ג'יפים. רבים טוענים כי לג'יפ השפעה מכרעת על השגת הניצחון במלחמה, מה שמגובה על-ידי העובדה שהגרמנים התקשו לייצר רכב שטח אחד המתאים לכל המשימות. גם לא נמצא ולו רכב קרבי אחד מייצור אירופאי שקידש את הפשטות המכאנית - שתורגמה לאמינות ושרידות - כמו הג'יפ הגרום. הג'יפ הפך בדיעבד גם לסמל לשחרור - מה שהאדיר והעצים את הילת החופש שלו שהפכה לאחד מגורמי הצלחתו בשוק האזרחי; למזלו הוא היה בצד המנצח...
עם סיום המלחמה חזרו הכוחות לארה"ב, מותירים מאחור כמויות גדולות של ג'יפים שלא השתלם לנייד בחזרה לארה"ב. כך השתתף הג'יפ בשיקום אירופה המופגזת, חורש בשדות, מתנייד בדרכים ההרוסות ותורם לבניה המחודשת של אירופה המוכה.
בבית, בארה"ב, זיהו בוויליס אוברלנד את הפופולאריות האדירה לה זכה הג'יפ כבן לוויה נאמן ועתיר יכולות לכוחות בנות הברית ונערכו לימים שלאחר המלחמה.
כבר ב-1944 עבדו על הג'יפ האזרחי הראשון - ה-CJ-1. CJ מלשון Civilian Jeep.
הדגם הסדרתי הראשון היה ה-CJ-2A שהתבסס על הוויליס MB הצבאי והוצע ב-1945 תמורת 1,090$. ה"פינוקים" האזרחיים כללו דלת אחורית ומגבים לחלונות.
ואם הוויליס ג'יפ היה אבי-אבות כל רכבי השטח האמיתיים, הרי שהג'יפ סטיישן וואגון מ-1946 יכול להיחשב לאבי ה-SUV, הסבא-רבה של הפאג'רו או הטרופר המודרניים. הסטיישן וואגון צויד תחילה בהינע אחורי בלבד, אבזור מפואר שכלל ריפודי בד למושבים ומקום רב למטען או לשבעה נוסעים. הסטיישן המגודל הגיע למהירות של 105 קמ"ש ואיתו פנה היצרן לקהל רחב נוסף. ב-1949 התווסף הינע כפול ומנוע 6 צילינדרים, והנה נולד אביו הקדום של הצ'ירוקי.
עם הוויליס ג'יפסטר מ-1948 הומצא למעשה רכב הפנאי הראשון לשטח. עם גג נפתח ברור היה שהייעוד הוא פאן. הג'יפ נטש - לעת עתה - את העבר הצבאי המפואר שלו והתפנה במלוא המרץ לכיבוש השוק האזרחי.
שימור האגדה
תוך 5 שנים בלבד מסיום המלחמה הפך ג'יפ שם למשפחת כלי רכב המיועדים לקהל לקוחות מגוון. וויליס אוברלנד רצו לנצל עד תום את שם המותג וביום ה-30 ביוני 1950 הפך השם ג'יפ לסימן מסחרי רשום.
את שנות ה-50' התחילה החברה עם שני מנועים חדשים וסדרה חדשה של מכוניות - טנדרים. טנדר עם הינע קדמי למטען של חצי טון והטנדר הראשון בעולם כפול ההנעה לנשיאת עד טונה אחת של מטען. באותה העת הוטבעה הסיסמא”America’s most useful vehicles”.
שנות ה-50' היו ימים קשים ליצרניות הרכב הקטנות בארה"ב שכן היצרניות הגדולות היו בעיצומה של מלחמת מחירים והציעו ליין גדול של דגמים. מצב זה הביא את היצרניות הקטנות חפצות החיים לנסות ולהימכר לקונצרנים הגדולים יותר על-מנת לשרוד. ב-1953 רכשה חברת קייזר פרייזר את וויליס אוברלנד - יחד עם המותג ג'יפ - תמורת 62 מיליון דולר. עם חושיו השיווקיים המפותחים הבין קייזר שהשם וויליס ידוע יותר מגודל החברה האמיתי ושינה את שם החברה המאוחדת לוויליס מוטורס. באותה העת שוב היתה זו מלחמה שסיפקה לג'יפ פרנסה ונתנה ליצרנית את ההזדמנות לזנק דור קדימה מבחינת פיתוח ושיפור המוצר. מלחמת קוריאה סיפקה את הבסיס לסדרה הבאה, המודרנית יותר של הג'יפ. על בסיס הדגם הצבאי M38 A1 פיתח קייזר את ה-CJ-5 והCJ-6- האזרחיים שעיצובם העגלגל והגדול מהדגמים הקודמים הפכו עד היום לסימן ההיכר של הג'יפ ולאחת הצלליות היותר מוכרות ומזוהות בעולם הרכב. היו אלו ככל הנראה הדגמים החשובים ביותר עבור ג'יפ, אלו שהיתוו את הדרך לכל דגמי היצרן בעתיד.
ה-CJ-ים מסדרה 5 ו-6 היו כה פופולאריים עד שיוצרו עד 1983!
בג'יפ הכינו כל העת שיעורי בית וכבר באמצע שנות החמישים הסתבר למנהלי השיווק כי רק רבע מרוכשי ה-CJ-5 וה-CJ-6 נזקקו באמת לרכב שטח לצורכי עבודה. הרוב – ואז היה גילוי זה בגדר הפתעה מסויימת - רכשו אותם לצורכי פנאי. תרבות הפנאי קיבלה תפנית ואנשי ג'יפ היו שם בכדי לא לפספס את הרכבת.
המורשת ממשיכה
במשך השנים זכה הג'יפ בדיוק למינונים הנכונים במתכון היוצר אגדות רכב. בכל פעם שנדרש לתת כתף למאמצי המלחמה, הוא הגיע כ"אנדרדוג" קטן וצנוע, נתן את חלקו בגבורה בקרבות ובמלחמות הקשים ביותר, ואף נשאר בסוף עם האחרונים לעזור באיסוף השברים ובשיקום ההריסות. החזרה המוצלחת הביתה מהמלחמות וקבלת הג'יפ בזרועות פתוחות כרכב פנאי, הנאה והרפתקה הפכו – למרבה האירוניה – את תדמית הג'יפ כמשוייכת עם חופש ומרחבים, נתון שמתחריו לא הצליחו לשמר באותה היעילות. דווקא לנד-רובר, המתחרה האנגלי, מקושר במקומות רבים בעולם יותר לשימושים צבאיים או למשלחות מחקר אקזוטיות - פחות לפנאי, חופש וירידה לים עם הגלשן. הלנד-קרוזר של טויוטה יצר לעצמו תדמית של רכב עבודה קשוח כאשר כיום אין בין ה-SUV המפוארים בשם זה לבין האוריגינל דבר או חצי דבר. ג'יפ, יותר מכולם, הצליח להפוך למותג המסמל חופש, פנאי, הנאה.
יצרניות קמו ונפלו, בכלל זה גם אלו שייצרו את הג'יפ. אבל אף אחת לא וויתרה על השם המפורסם השזור כחוט השני בתולדות תעשיית הרכב העולמית בכלל, עולם רכבי השטח והפנאי בפרט. כיום ג'יפ היא חטיבה בקונצרן דיימלר-קרייזלר הגרמני-אמריקני. איש בקונצרן אינו מתכוון לוותר על הנכס היקר שברשותם ולבטח שלא על המורשת המפוארת והתדמית שלא ניתן לשחזר במסע פרסום בודד או בליין חד-פעמי, מוצלח ככל שיהיה.
ג'יפ בהחלט לא יוותרו על השורשים הנטועים עמוק בעבר בהביטם קדימה. הצ'ירוקי החדש (ליברטי בארה"ב) בהחלט מייצג גישה זו כראוי. הוא הוצג ב-2001, והיה מעין מתנת 60 השנים להולדת הג'יפ ויותר ממרמז לגבי מה שצפוי לנו בעתיד. עם טכנולוגיה מודרנית ותצורה ומבנה המתאימים לטעם השוק כיום אי-אפשר להתעלם מהמראה הנשען על הדבר האמיתי, מפעם. הג'יפ רחוק מאוד מלומר את מילתו האחרונה.
1936 - סדרת הקומיקס המצליחה „Eugene the Jeep“ נוצרת בארה"ב.
1938 - צבא ארה"ב מתחיל בחיפוש אחר רכב כפול הנעה בין יצרניות ארה"ב כחלופה לאופנוע עם הסירה.
1940 - 27 ליוני, רק 2 יצרניות ניגשו למכרז הצבא: American Bantam ו- Willys Overland
1940 - נובמבר. אמריקן באנטם מגישים ראשונים את ה- Bantam BRC 40 - למעשה אבי הג'יפ האמיתי. הצבא מרוצה מהבדיקות אך מוטרד מכושר הייצור המוגבל של החברה. וויליס-אוברלנד משיגים הארכה להגשת אב-הטיפוס שלהם. הצבא פונה לפורד להיכנס לפרוייקט.
1940 - נהג הניסוי של וויליס, Irvine „Red“ Hausmann, משתמש לראשונה בשם “Jeep” בדיווחיו ליצרנית.
1941 - 23 ליולי, וויליס אוברלנד זוכה במכרז וחותמת על הסכם לאספקת רכב השטח לצבא ארה"ב. כבר עם תחילת הייצור שונה השם לוויליס MB. אמריקאן באנטם מחוץ למשחק בשל חשש הצבא לגבי כושר הייצור של היצרנית הקטנה.
1941 - פברואר. הציבור האמריקני מתוודע לראשונה לשם Jeep לאחר שנהג הניסוי של וויליס מציג תחת שם זה את הרכב הצבאי החדש בפני עדת עיתונאים בוושינגטון.
1941 - וויליס אוברלנד מתחלקת עם פורד בחוזה האספקה האדיר שכן לבדה לא יכלה לעמוד בקצב ההזמנות. פורד מתחילים לייצר את גרסתם לנושא, על-פי מפרט מדוייק של וויליס, תחת השם Ford GPW. עד 1945 ייצרה וויליס אוברלנד כ-360,000 ופורד 228,000 ג'יפים עבור צבא ארה"ב.
1944 - וויליס אוברלנד מתחילה לפתח גרסה אזרחית לג'יפ תחת השם CJ-1A (משמעו:Civilian Jeep). השם מוחלף תוך כדי פיתוח ל-CJ-2 בשל השינויים והשיפורים הרבים שהוכנסו בו.
1945 - הג'יפ האזרחי הסדרתי הראשון - ה- CJ-2A- מוצע בעבור 1,090$. נבדל מהדגם הצבאי בתוספת המגבים והדלת בחלק האחורי.
1946 - ה- Station Wagon מוצג. 105 קמ"ש, הינע אחורי ועד 7 מקומות ישיבה. אביו הרוחני של הפאג'רו?
1948 - ה- Jeepsterהוא רכב הפנאי הראשון, עם הינע כפול וגג ברזנט נפתח.
1949 - ה- Station Wagonמקבל הנעה כפולה ומנוע 6 צילינדרים. רבים טוענים כי כאן נולד אביו של הצ'ירוקי המודרני.
1949 - הדור השני של ה"ג'יפ האזרחי" מוצג בדמות ה-CJ-3A.
1950 - ב-30 ביוני רושמת וויליס אוברלנד את השם Jeep כסימן מסחרי רשום.
1951 - הרחבת הליין עם הצגת שני טנדרים, הטבעת הסיסמאAmerica’s most useful vehicles”
1953 - קונצרן קייזר-פרייזר קונה את וויליס אוברלנד תמורת 62 מיליון דולר. שם הקבוצה מוסב ל- Willys Motors. קייזר הבין את הפוטנציאל הגדול בשם וויליס המפורסם בכל העולם.
1954 - על בסיס הג'יפ הצבאי M38 A1 שנלחם בקוריאה, מושקים הדגמים CJ-5 ו- CJ-6- רכב השטח המצליח בכל הזמנים שיוצר עד 1983.
1955 - ה- CJ-3מקבל גרסת הינע אחורי בשם DJ-3A.
1956 - הרכב המסחרי FC Transporter מוצג עם תפיסה מהפכנית להובלת מטען. הנהג יושב מעל למנוע הקדמי לפנות מקום לטובת מטען. יוצר עד 1964.
1962 - השקת סדרות ה-J - ה- Wagoneer וה- Gladiator- הג'יפים הראשונים שתוכננו מן הבסיס למטרות אזרחיות ולא צבאיות. הוואגוניר היה הג'יפ הראשון עם גיר אוטומטי והוגדר על-ידי העיתונות כ-„multi-use familiy cars“. ה-SUV נולד.
1963 - שם החברה משתנה שוב מ- Willys Motorsל- Kaiser Jeep Corporationורכבי ג'יפ נשאו את הלוגו Jeep בלבד. השם ג'יפ - קיווה קייזר - יתרום למכירות.
1965 - הפסקת ייצור ה-CJ-3. הכנסת מנועי V6 ו-V8 חדשים משפרים משמעותית את ביצועי הכלים. שיפור בתפעול עם מנוף אחד שחיבר וניתק את ההינע הקדמי. בדצמבר הושק ה- Super Wagoneer המפואר והחזק בליין.
1966 - סדרת ה- Jeepsterהוותיקה מוחלפת על-ידי רכב פנאי חדש בשםJeepster Commando שהוצע בגרסאות סטיישן, טנדר, פתוחה ורודסטר עם גיר אוטומטי והינע כפול.
1970 - בפברואר רוכש הקונצרן American Motors Corporation את קייזר-ג'יפ. ג'יפ הפך לחלק מיצרנית הרכב הרביעית בגודלה בארה"ב. שוב קיוו הרוכשים לשדרג את יתר המוצרים הכושלים שלהם באמצעות השם ג'יפ.
1972 - הדגם החדש הראשון תחת כנפי AMC היה ה- Renegade 2- גרסה מאובזרת של ה-CJ-5. כל היצע המנועים בכל הדגמים הוחלף במנועים מתוצרת AMC בכלל זה מנועי V8 בנפח 5.0 או 5.9 ליטר.
1973 - הוואגוניר מוצע עם מערכת Quadra-Trac מהפכנית, הראשונה לאפשר חיבור וניתוק ההינע הכפול אוטומטית.
1974 - השקת ה-Cherokee, גרסת 2 דלתות ספורטיבית לוואגוניר. הג'יפ המפואר הראשון הוצע עם ריפודי עור, מזגן ומערכת סטריאו.
1976 - לרגל חגיגות ה-200 לעצמאות ארה"ב מושק ה-CJ-7, גרסת בסיס גלגלים ארוך יותר ל-CJ-5 עם גג קשיח ודלתות פלדה הניתנים להסרה. הפך ללהיט היסטרי מיד עם השקתו.
1977 - הצ'ירוקי מקבל גרסת 4 דלתות.
1978 - תחילת תכנון פרוייקט בשם Compact המיועד לפלוש לאירופה.
1980 - רנו נכנסת כשותפה ומממנת של הפרוייקט שהוליד את הצ'ירוקי הקומפקטי.
1984 - הצ'ירוקי החדש מושק רשמית. מוצע לראשונה עם מנוע דיזחל מתוצרת רנו והופך מיד לסיפור הצלחה. יוצר עד 2001. הצלחת הצ'ירוקי מהווה עבור רבים את הנקודה בזמן בו נעשתה הבדלה ברורה בין רכבי ה-SUV המשפחתיים לבין רכבי השטח-פנאי האמיתיים דוגמת סדרת ה-CJ.
1986 - מחליף סדרת ה-CJ המיתולוגית מושק תחת השם Wrangler. טיפול במתלים והנמכת המרכב משפרים את התנהגות הכביש הבעייתית. הפנסים המרובעים מתקבלים בזעם – ממש כחילול הקודש - על-ידי אוהדי המותג.
1987 - ב-5 באוגוסט נרכשה AMC-Jeep על-ידי קרייזלר שצפתה את בום רכבי ה-SUV. שוב מנוצל השם המיתולוגי לשדרוג קונצרן שהיה בצרות.
1990 - ב-22 למרץ יורד הצ'ירוקי המיליון את פס הייצור.
1992 - הגראנד-צ'ירוקי מושק, ה-SUV המפואר הראשון, הראשון שצויד בכריות אויר. גדול מהצ'ירוקי ועם מנועי V8 בלבד.
1996 - קרייזלר נכנעת ללחץ הציבורי ומציגה את הדור השני של הרנגלר - שוב עם פנסים עגולים. הדגם החדש מציע את הבלתי אפשרי באותה העת: התנהגות כביש ושטח מעולות גם יחד. התקשורת מהללת והציבור נוהר אל אולמות המכירה.
1998 - הגראנד-צ'ירוקי הבא מוצג. גדול, חזק ומפואר מקודמו. הופך לחבר קבוע במבחני רכב השוואתיים בליגה העליונה.
1998 - ב-17 בספטמבר נחתם המיזוג בין דיימלר-בנץ הגרמנית לקרייזלר האמריקנית. הקונצרן חובק העולם החדש נקרא דיימלר-קרייזלר.
2001 - לכבוד חגיגות ה-60 לג'יפ מוצג הצ'ירוקי החדש שעיצובו נשען על אלמנטים מן העבר. הצ'ירוקי הקודם הופך כמעט מיד לקלאסיקה מבוקשת.
מפרט טכני Willys MB 1941
-- (למצב בסמוך לתמונה מס' 4) --
הינע 4x4, גיר 3 הילוכים + אחורי
מנוע 4 ציל, 2,199 סמ"ק, 60.8 כוח-סוס
מערכת חשמל: 6 וולט
משקל עצמי: 1,114 ק"ג
משקל כולל: 1,477 ק"ג (363 ק"ג מטען ונוסעים, 4 מקומות ישיבה)
כושר גרירה: 454 ק"ג
אורך: 332.7 ס"מ
רוחב: 157 ס"מ
גובה עם כיסוי ברזנט: 177 או 183 ס"מ.
בסיס גלגלים: 203 ס"מ
צמיגים: 6.00x16
רדיוס סיבוב: 6.1 מטר
מהירות מרבית: 88 קמ"ש
מיכל דלק: 54 ליטר
טווח נסיעה: 380 ק"מ
עומק צליחת מים: 53 ס"מ
1940: אב הטיפוס הראשון של וויליס: ה-Quad
1941 Willys MA
CJ-2A - יוצר בין 1941-45
מודעת פרסום מ-1946
1947: מודעת פרסומת ל- Station Wagonתוך הדגשת "המרחב הפנימי, הנוחות והבטיחות"
1947: Pickup Truck.. יוצר עד 1950
1948: Jeepster
במבט לאחור, יש הרואים בגרסת ה-4x4 של ה- Station Wagonמ-1949 את ה-SUV הראשון, כאשר איש עוד לא חלם על הגדרת קטגוריית הרכב הזו בשם זה
1950: M-38 - גרסה לצבא, יוצרה בשנים 1950-51
|
|
1953: CJ-3B
1954: 4WD 1-Ton Pickup Truck. לא מעט כאלו הסתובבו גם בארץ, וקשיחותם לא ביישה את שם המותג
1955: Jeep Willys
1955: M-38 A1
1955: CJ-5
ה-FC170 מ-1957 (FC = Forward Control). וויליס הציגה את ה"3/4 טון" החדש שלה (מטען מורשה) בסוף מאי. היה זה הרכב הכבד ביותר (משקל כולל מותר של כ-3.2 טון) שיוצר על ידי החברה עד אז ולראשונה העמיד את היצרנית בתחרות מול רכבי המשא והטנדרים של "3 הגדולות" - GM, פורד וקרייזלר. הוחלף בתחילת שנות ה-60' על-ידי ה'גלאדיאטור' המפורסם.
ה'גלאדיאטור' היה טנדר גדול שהתבסס על הווגוניר והושק ב-1962. הוצע במספר גרסאות מרכב ואורכי בסיס גלגלים, הינע כפול (עם סרן קדמי 'חי') או הינע אחורי עם מתלים קדמיים נפרדים לטובת נוחות נסיעה משופרת, כמו גם עם גלגלים אחוריים כפולים, לטובת יכולות נשיאה משופרות. השם 'גלדיאטור' נעלם בדגמי 72' ונותר בפשטות Jeep pickup. יוצר עד 1988.
ה'גלאדיאטור' הוצע גם בגרסאות צבאיות (M-715 ו- M-725)
1963: לאחר כעשור ומחצה של ייצור מוצלח הוחלף הסטיישן וואגון (Station Wagon) בוואגוניר (Wagoneer) הארוך, הרחב, המפואר והגדול יותר. הוואגוניר היה הרכב הראשון שהציע שילוב של הנעה כפולה וגיר אוטומטי
1966: Super Wagoneer
1966: CJ-5
1967: רכב הפנאי המוצהר הראשון של ג'יפ – ה-Jeepster Commando Convertible. כיום ניתן להגדירו במידה רבה כמקדים את זמנו.
1974: Wagoneer
1974: CJ-5 Postal Delivery Vehicle - גרסה לשירותי הדואר האמריקני, יוצרה על-ידי AM General מאינדיאנה – נכון, החברה שהתפרסמה מאוחר יותר כיצרנית ההאמר המקורי, לפני שנרכשה על-ידי GM
1977: CJ-7 Renegade
1978: Wagoneer Limited
1981: Cherokee Chief
1982: ה- Scramble, ככל הנראה הטנדר בעל כושר העבירות הטוב בשעתו. נודע גם כ- CJ-8
1984: גרסת ה-5 דלתות המשפחתית של ה-Cherokee
1984: ה- Cherokeeנמכר גם בגרסת 'צ'יפ' ספורטיבית עם 3 דלתות
1986: חוזרים לטנדרים; חוזה דדורבארדר, נשיא AMC – יצרנית ג'יפ בשעתו – חושף את הקומאנץ' (Comanche), הטנדר הספורטיבי של ג'יפ המבוסס על הצ'ירוקי. הוצע בגרסאות 2x4 ו-4x4
1986: Grand Wagoneer
1987: Wrangler
1991 Jeep Renegade
"הרנגלר האולטימטיבי"; מנוע 6 ציל' 4 ליטר חזק עם 180 כוח-סוס. גרסת פנאי עם מושבים רחבים ונוחים יותר מלפנים, 2 צבעים בפנים וחישוקי אלומיניום
1993 Jeep Grand Cherokee Laredo
1997 Jeep Wrangler Sport
2006: עיצוב הקומנדר מתבסס לא מעט על עיצוב דגמי ג'יפ קלאסיים, בהם הצ'ירוקי מ-1984-2001, הווגוניר מ-1963-91, ואפילו הוויליס סטיישן ווגון הוותיק, שיוצר בין 1946 ל-1962
|