רכב השטח הראשון של יצרנית האקזוטיקה האיטלקית למבורגיני - פרט לטרקטורים, תחום בו התמחתה החברה - היה הצ'יטה. הצ'יטה הוצג לציבור הרחב בתערוכת ז'נבה ב-1977 לאחר שיוצר על-פי הזמנת חברת MTI האמריקנית שניסתה לזכות במכרז צבא ארה"ב לייצור מחליפו של הג'יפ הוותיק. למרבה הצער השתמשה MTI במפרט ש"הושאל" מחברת FMC שיצרה רכב קרבי משל עצמה (ממנו התפתח מאוחר יותר ההאמר), מה שגרר תביעה מידית עם הצגת הצ'יטה. הצ'יטה הראשונה יוצרה בסאן חוזה, קליפורניה, ונשלחה למפעל למבורגיני בסנטה-אגטה איטליה בכדי שמהנדסי למבורגיני יבצעו את ההשלמות והשיפורים הנדרשים להביא את הרכב לכדי ייצור. זו היתה רק הראשונה בסדרת טעויות שביצעו בלמבורגיני עם רכב השטח שלהם, חלקן לא פחות ממביכות; התקנת מנוע קרייזלר 5.9 ליטר, 190 כוח-סוס, כבד מאחור, משודך לגיר אוטומטי 3 מהירויות היתה טעות נוספת. חלוקת המשקל היתה מוטעית לחלוטין שכן אנשי למבורגיני ידעו לעשות פלאים בכל הקשור להתנהגות כביש - רצוי גם שמושא התכנון יהיה מכונית ספורט מהירה - אך לא השכילו להבין שבשטח החוקים שונים. ואכן, לצ'יטה היתה התנהגות שטח עלובה. הביצועים היו חלשים בגלל המנוע החלש (הרכב שקל למעלה מ-3 טון). בדיעבד התגלה שבמהלך ניסויי השטח הרכב שקע בחול, טבע בבוץ ולא הצליח לטפס מעלים שרכבי הליווי – הסטנדרטיים והעמוסים ציוד - הצליחו לצלוח. פאדיחה של ממש...
השיקול להשתמש במנוע אמריקני היה לרצות את המזמין - הצבא האמריקני, אך הצ'יטה נדחה מיד עם קבלתו לניסויים בארה"ב. תכנון וייצור הצ'יטה עלה הון עתק, שהיה צריך לשמש במקור לפיתוח אב הטיפוס E26 עבור ב.מ.וו, ממנו פותחה מכונית הספורט ב.מ.וו M1. ללמבורגיני לא נותר כסף לייצור ולפיתוח מכונית-העל הראשונה (והיחידה עד כה) של ב.מ.וו, וכך הפסידה למבורגיני את החוזה שאולי היה מכניס מזומנים רבים לחברה הנתונה במשבר, ומשנה את העתיד לבוא. התרסקות אב הטיפוס במהלך הניסויים באריזונה לא היטיבה עם הפרוייקט ולמבורגיני היו על סף פשיטת רגל, מוכים ומבוישים. צבא ארה"ב בחר לבסוף ב-Hum-Vee (קיצור של (High Utility Mobile Military Vehicle שהוצע על-ידי AM General. מהשם Hum-Vee נולד לבסוף ה"האמר", והשאר חקוק בספר היסטוריית רכבי השטח.
כאשר השתלטו האחים מימרן (יהודים צרפתיים שחיו ופעלו בשוויץ) על למבורגיני, החליטו הם להחיות את פרויקט רכב השטח של למבורגיני שנקרא עתה פרוייקט LM (Lamborghini Military). האחים מימרן האמינו כי בכדי להעלות את יצרנית האקזוטיקה הקטנה על פסי הרווחיות כדאי לנסות ולהיכנס לתחומים נוספים, כאשר השוק הצבאי נראה היה להם מפתה ומבטיח. ב-81' הוצג ה-LM001 בתערוכת ז'נבה, שוב עם מנוע אחורי אך הפעם חזק מאוד מבית AMC האמריקנית (V8) או למבורגיני (V12), לפי בחירה. חלוקת המשקל הגרועה שוב היוותה בעיה והמכונית אף נטתה להתרומם על גלגליה האחוריים (!!) בעת האצה חזקה בשטח. המנוע הועבר לבסוף לפנים וה-LM הציעה באחת התנהגות כביש ושטח מעולה. שנה מאוחר יותר הוצג ה-LMA (A = Anteriore, קדמי בצרפתית) עם מנוע הקונטאצ' V12 שמוקם מלפנים. העברת המנוע לפנים הותירה מקום לעוד שישה נוסעים מאחור. הרכב עשה רושם טוב ועוד לפני תחילת הייצור והשיווק שונה שמו ל-LM002. לפני תחילת הייצור הוצגו ה-LM003 וה-LM004, הראשון עם מנוע VM איטלקי בנפח 3 ליטר - חלש (150 כוח-סוס) מכדי להזיז את 3 הטונות - והשני היה כבר הגזמה פראית: על בסיס ה-LM002 הושתל מנוע למבורגיני V12 אימתני בנפח 7.3 ליטר שפותח לסירות מרוץ. הוא הספיק לתאוצות של 8 שניות ל-100 קמ"ש (3,200 ק"ג, משקל הרכב - להזכירכם), מעל ל-200 קמ"ש מרביים וכושר טיפוס שיפועים של 70%. הן ה-LM003 והן ה-LM004 נותרו בגדר אבות טיפוס.
ה-LM002 היה רכב השטח החזק, המהיר והמפואר אי-פעם. עם צמיגי ה-325/65 ZR-17 האדירים שלו ו-444 כוח-סוס הוא הצליח להגיע לכל מקום, ומהר. ה-LM002 צויד בהנעה כפולה קבועה, נועלי דיפרנציאל, שני יחסי העברה וגיר ידני בן 5 מהירויות. התאוצה מ-0-100 ערכה פחות מ-8 שניות והמהירות המרבית עברה את ה-190 קמ"ש. רוב ה-LM002 נמסרו לצבאות עשירים, בהם 300 יחידות לצבא סעודיה. בין השנים 1982-1992 נמכרו 241 יחידות אזרחיות ללקוחות עשירים במיוחד (מחירו החל ב-120,000$).
מאז 92' לא נגעה שוב למבורגיני בתחום השטח ונראה גם כי מגמה זו תימשך, בעיקר לנוכח העובדה שהחברה שייכת כיום לקונצרן פולקסוואגן (חברה-בת של אאודי) שלהם תוכניות ברורות ושמרניות יותר ליצרנית מכוניות הספורט האקזוטית. וההאמר? לאחר שתביטו בצילומי הלמבורגיני לשטח בעמודים אלו, קל יהיה להבין את מבנהו ותצורתו הייחודיים של ההאמר. מסתבר שהמתכון מוצלח ונכון - צריך היה רק לדעת כיצד להכין את התבשיל...
ה-LM002 הוא רכב השטח היקר והמרשים שיוצר אי-פעם באופן סדרתי. מחירו החל ב-120,000 דולר (בשנים בהן נמכר: 1982-92) אך רוב הדגמים שנמכרו כללו תוספות והתאמות מיוחדות שהעלו את המחיר בהרבה. הוא הציע התנהגות כביש מעולה וביצועים שביישו לא מעט מכוניות ספורט, שלא להזכיר מכוניות סלון או פאר מאותה התקופה.
מצוייד במנוע הקונטאצ' (V12 עם 444 כוח-סוס) סיפק ה-LM002 ביצועים מדהימים: 7.9 שניות בלבד ארכה התאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש והמהירות המרבית עמדה על 190 קמ"ש.
רמת האבזור והפאר ב-LM002 עמדה בליגה של המפוארות שבמכוניות היוקרה בשנים בהם יוצר. 
ה-LM001 היה אמור להיות ה"תיקון" ל'צ'יטה' והוא יוצר עם השתלטות האחים מימרן על החברה, בשנת 1981. הצגתו היתה מוקדמת מדי, ותוך כדי ניסויית התברר כי הרכב מתנהג באופן מזעזע - הן בכביש והן בשטח, והוחלט להחליפו. שנה מאוחר יותר הוצג ה-LM002 המוצלח יותר.
עוד למבורגיני 4x4, אך כזה שנמכר במספרים גדולים יותר מדגמי ה-LM... בתמונה: מודל 60' ומודל 2007). כיום שייך השם למבורגיני בהקשר החקלאי שלו לקונצרן הציוד החקלאי האיטלקי 'סאמה-דויץ-פאהר'
|
|
הצ'יטה היה הניסיון הראשון של למבורגיני לחדור לשטח. הוא היה חלש עד להביך ונכשל כישלון חרוץ בניסויים שבוצעו בו בארה"ב. אבל היתה הפוזה...
הבחירה במנוע קרייזלר 5.9 ליטר, 190 כוח-סוס כבד שהותקן בחלקו האחורי של ה'ציטה', משודך לגיר אוטומטי 3 מהירויות, היתה טעות קריטית
לצ'יטה - שאמור היה להיות "חיית שטח" - היו ביצועים עלובים, בעיקר בשל המנוע החלש ביחס למשקל העצמי הגבוה (למעלה מ-3 טון).
הצי'טה במהלך ניסויים, אי-שם במדבריות ארה"ב 
הצ'יטה במהלך ההרכבה, במפעל למבורגיני באיטליה
אב הטיפוס הראשון של הצ'יטה, מוכן לצאת להפלגה הארוכה לארה"ב, לסדרת הניסויים לצבא
הב.מ.וו M1 - פרוייקט שאת פיתוחו קיבלה למבורגיני הצמאה למזומנים, ושהלכה למעשה ויתרה עליו לטובת פרוייקט הצ'יטה. בהימורים גם מפסידים...
|