פלורנס פאנצ'ו בארנס (1901-1975) נולדה למשפחה אמידה, האב הרוחני שלה היה סבא ת'דאוש לאווה (לא משנה מאיפה אתה בא, המקור תמיד פולני), חובב בלונים פורחים, שעסק בפיתוח טכניקות ריגול לאברהם לינקולן במהלך מלחמת האזרחים ונחשב כמייסד חיל האוויר האמריקאי, כמו כן נחשב כיזם מבריק שצבר הון מהמצאת מכונה ליצור קרח שהייתה למעשה המקפיא הראשון ואשר אפשרה העברת סחורות מוקפאות ועוד.
פלורנס יכלה להשיג כמעט כל מה שחפצה בו, היא התחנכה בבתי ספר פרטיים, למדה לרכב על סוסים, השתתפה בתחרויות ואף זכתה בגביע בתחרות רכיבה והיא רק בת חמש.
אחוזת המשפחה
אמה של פלורנס אשת חברה מכובדת, דאגה כי בתה תתחנך כיאות וכראוי לעלמה באותם הזמנים החינוך כלל: ציור, ריקמה, מוסיקה ובלט. אולם, למרות מאמציה של אמה, פלורנס הייתה חדורת הרפתקאות ולחרדת משפחתה היא נהגה לעיתים קרובות לאכף את סוסה האהוב, לרכוב לחוותה של סבתה ואף נהגה להרחיק עד מכסיקו.
בגיל 20 שודכה לכומר אפיסקופלי (אחד מ- 4 בעלים אחרים בחייה) ונולד להם ילד - ביל. הכומר הייה יפה תואר ונחשק, פלורנס שהעלימה עין ממה שנראה כעניין מיוחד שלו בנשות הקהילה, המשיכה להיות אשה נאמנה ומסורה לתפקידיה בכנסיה, כיאה לאשת הכומר והגמון לעתיד. העדרויותיו הרבות מתוקף תפקידו וחוסר העניין בה, גרמו לה להרגיש בודדה וכל נסיונותיה למשוך את תשומת ליבו עלו בתוהו. עד היום מזכירים בקהילה איך הייתה עושה "בזים" (יעפים) עם מטוסהTravel Air "Mystery Ship" מעל הכנסיה בימי ראשון במהלך הדרשה שלו. למרות היותם נשואים כל אחד מהם פנה לדרכו והם חיו את חייהם בנפרד ובשנת 1940 הם התגרשו רשמית וההגמון התחתן עם מזכירתו הותיקה והנאמנה
פלורנס, משחר ילדותה נמשכה לתעופה, ובגיל 9 לקח אותה סבה לתצוגת המטוסים הראשונה בארה"ב שהתקיימה בדומינגוז הילס בשנת 1910. על פי התלהבותה חזה כי יום אחד גם לה יהיה מטוס.
ביולי 1928, היו נשים טייסות מעטות, ותחום התעופה הייה בברור מעוזם של גברים בלבד, שהרי לא הרבה זמן לפני כן, לנשים לא הייתה אפילו זכות הצבעה, אז כבדיחה, החליטה להתלבש כגבר כאשר צולמה עבור טופס הבקשה להצטרפות לקורס הטיס. פלורנס קיבלה את רשיונה אחרי 6 שעות לימוד טיסה ועל רשיונה היה חתום לא אחר מאשר אורויל רייט.
פלורנס
פלורנס חדורת ההרפתקנות ואהבת החיים נהגה לנפוש בחווילתה בפסדינה, באחוזה היה מסלול נחיתה, על מנת לאפשר לכל חבריה הטייסים "גישה נוחה" אליה.
באחת מהמסיבות הציעה פלורנס לבקר בעיר האבודה מאצ'ו פיצ'ו, באותם הימים זה הייה מעשה נועז ומסוכן, בסופו של דבר כולם השתפנו.
החווילה במפרץ אמרלד בלגונה ביץ' קליפורניה
פלורנס מחליטה שהיא ממשיכה כמתוכנן ועולה על ספינה בדרכה לדרום אמריקה , מאוחר יותר התברר לה כי הספינה התמימה, למעשה הובילה רובים למהפכנים מקסיקנים, מיותר לציין שזה לא הרתיע אותה נהפוכו! זה רק העצים את הריגוש במסע. את חלק מן הדרך נאלצה לעשות על גבי חמור, חבר שהצטרף אליה נזכר בסיפורי "דון קישוט" והעניק לה את הכינוי שדבק בה עד יום מותה "פאנצ'ו" (סנצ'ו פאנצ'ו)".
מכסיקו המשיכה להיות היעד המועדף שלה במשך שנים, היא פתחה אהדה רבה לעם המכסיקני ולתרבותו.
פאנצ'ו בארנס נחשבת כאחת מהדמויות הכי משפיעות במאה העשרים בארה"ב, במשך חייה זכתה להרבה מאד כבוד והערכה בגין תבונתה, עצמאותה, אישיותה, היצירתיות שלה, יזמותה, חוש ההומור שלה, נדיבותה ויושרה.
הגישה שלה לחיים הייתה "כאשר יש בידך הבחירה – בחר באושר"
נחשבה לאגדה בחייה בתחום התעופה, פאנצ'ו הייתה בין החלוצות להוציא רשיון טיס בארה"ב, ואשר זכתה להוקרה רבה בעידן הזהב של התעופה.
פאנצ'ו עם חלוצות טיס חברות, במרכז אוחזת בפרחים אמיליה ארהרט
אמור את קריירת התעופה שלה החלה בשנת 1928 וטסה סולו אחרי שש שעות לימוד טיסה בלבד.
ב-22 פברואר 1929, היא החלה בטיסות תחרותיות וזכתה בלא מעט פרסים, בין היתר קבעה שיאים אישיים, פאנצ'ו היא טייסת הניסוי הראשונה של חברת לוקהיד.
בגין כישוריה פאנצ'ו התפרסמה כטייסת פעלולים בסרטים החל מהתקופה האילמת וגם בתקופה המדברת שלהם, היא כיכבה בסרט המפורסם של הווארד היוז , מלאכי הגיהנום ובהמשך, לדאבונו הרב של היוז יסדה את איגוד טייסי הפעלולים שעד אז , לא היו להם שום זכויות, לא היו מוגנים ומבוטחים.
מהלך הדבר:
על אף שחיי החברה הגבוהה הטיבו והתאימו לה, משאביה התדלדלו בתקופת המשבר הכלכלי ובשנת 1935 כל שנשאר לה הייה דירה קטנה בהוליווד ומטוסה Travel Air "Mystery Ship.
פאנצ'ו ומטוסה
היא מכרה אותם ובמקומם קנתה נחלה (כ300 דונמים) בארץ הנבחו, ליד שדה התעופה מורוק המתפתח ואשר בשנת 1949 שונה שמו ל - Edwards Air Force Base.
החזון של פאנצ'ו התממש בגדול, העובדה שחוותה Rancho Oro Verde הייתה צמודה לבסיס חיל האוויר עודד אותה להקים משק חלב ולספק את תוצרתה לבסיס השכן, כמו גם הבינה את הצורך לבדר את החיילים המשועממים שהרי היה זה בסיס מרוחק. אחד מהסלוגנים של בסיס אדוארדס הוא: Edwards AFB in the middle of nowhere , ככל שהתפתח לו הבסיס כך גם עסקיה פרחו.
היא הקימה מסעדה, מלון, אולם שמחות, בריכה גדולה, קאזינו , אורוות וזירת רודיאו, מארחות זוהרות ואפילו שדה תעופה פרטי, גולת הכותרת - הבר המפורסם שכה התגאתה בו וטענה שהתארחו בו האנשים המהירים בעולם - שובר מחסום הקול צ'אק ייגר.
המארחות הזוהרות
בנוסף שינתה פאנצ'ו את שם החווה ל "מועדון הרכיבה העכוז המאושר" - 'Happy Bottom Riding Club
אולם הריקודים
הרבה לפני שצ'אק ייגר שבר לראשונה את מחסום הקול, דבר שנחשב אז לבלתי אפשרי, נהגה פאנצ'ו להכריז לכל השוללים "בלתי אפשרי זו אינה עובדה זו אופציה" ואכן נתממשה לה קביעתה בצהרי יום אחד באוקטובר 1947 בבסיס אדוארדס.
פאנצ'ו נהגה להגיש ארוחות סטייק חינם לכל מי ששבר את מחסום הקול, צ'אק ייגר היה הראשון והיו רבים אחרים אחריו, מאוחר יותר המועדון קיים מסיבות זכייה אחרות ופאנצ'ו החליטה להעניק פרס מיוחד.
באחד ממסעותיה הרבים למקסיקו היא גילתה בית חרושת שייצר ריפוד לחזיות (מה שנקרא היום PUSH-UPS) היא קנתה רצועות שלמות מהריפוד. כעת , על הזוכה היה להלך יחף על הריפוד הזה; במועדון הרכיבה העכוז המאושר הומצא המושג Boobie prize (פרס ציצים) וזוהי החרבה קלה של המונח Booby prize פרס שניתן עבור ההישג הגרוע ביותר.
למעוך ת'ציצים
את שמה החדש של החווה אמצה פאנצ'ו לאחר שאחד מאורחיה המכובדים ג'נרל ג'ימי דוליטל, שחזר מרכיבה על סוס חדש נשאל האם הסוס מצא חן בעיניו? תשובתו הייתה "אוהה בהחלט, הוא גרם אושר לעכוזי"
שינוי בפיקוד בבסיס השכן בשנת 1952 , כמו גם תוכניות פיתוחו להרחבת המסלולים על חשבון נחלתה של פאנצ'ו היו הסיבות להיווצרות עימות שהסלים בעיקבות שריפה מיסתורית שכלתה את נחלתה.
חורבות החווה
פאנצ'ו הפגועה והמאוכזבת, תבעה את חיל האוויר האמריקאי על הריסת החווה ועל שאולצה להתפנות ממנה, הטענה העיקרית הייתה, שיש לה זכות אבות, שהרי סבה הייה ממקימי חיל האוויר האמריקאי - טענה שבגינה פסקו השופטים לטובתה ושעל חיל האוויר לשקם את חוותה ולהחזירה לקדמותה.
אל תתעסקו איתי
פאנצ'ו חזרה להיות דמות שגרתית בבסיס ואף זכתה לכינוי - "Mother of Edwards AFB" , בר הטייסים בבסיס נקרא בשם Pancho Barnes Room והפצעים הגלידו במהרה.
אחרית הדבר:
במרס 1975, חברה שלא הצליחה ליצור קשר עמה, דיווחה לבנה ביל שנסע לבדוק, ומצא את אימו מתה בביתה, פאנצ'ו נכנעה בסוף למחלת הסרטן.
ביל בארנס, בנה, נהרג בתאונת מטוס באוקטובר 1980 ,הוא התרסק עם מטוס מוסטאנג P-51 סמוך לאתר החווה ומועדון הרכיבה העכוז המאושר.
חייה ופועלה הונצחו בין היתר בסרט העלילתי The right stuff ובשמו העברי הצוות המובחר משנת 1983– המספר על המירוץ לחלל .
אתר Happy Bottom Riding Club משמש כיום את חגיגות השנה של Edwards Air Force Base החל משנת 1980.
האירוע השנתי כולל: מסיבת BBQ ושתייה, ריקודים והופעות חיות לזיכרה של פאנצ'ו חלוצת התעופה, החגיגות נמשכות לתוך השעות הקטנות של הלילה בדיוק כפי שהיו החגיגות אז, בימים הטובים.
