על ידי השושנים » ב' ספטמבר 12, 2011 4:28 pm
...זה מתחיל ברכיבה רגילה כמו בכל פעם, אני ניגש אל המפלץ
ומשחרר אותו מאסוריו, תחילה השרשראות הכבדות, סוף סוף
מדובר במפלצת רכיבה שלא משארים משוחררת לבד ללא השגחה,
אח"כ מגיע תור הכיסוי הגדול שמכסה ומגן על גופו של הלוחם,
מקרן שמש חמימה, מקור ומלחות, ומעין זידה של אנשים רעים.
אני מתבונן בו בטרם ההתנעה, לפני שזרמי החשמל שולחים אלטרונים
זריזים אל פלאגיו, עוד בטרם פתחתי את ברזי הדלק להרוות צימאונו.
הוא גדול הוא יפה ואני עדיין מתקשה להאמין שהוא שלי, מעביר סמרטוט
נקי על מיכל הדלק, מיישר כאן ומותח פה, מכוון המראות ושולח יד לידית
המשנק, סיבוב המפתח מדליק תאורה בשעון, נוריות החיווי קורצות אלי בכתום
אדום ירוק, אצבע לוחצת על כפתור המתנע, והמפלץ מתעורר לחיים.
לשניה אני מאזין לרחש החלקים הנעים בקירבו, תערובת של מתכות ושמנים
דלק ואויר שמתאזנות בקירבו, זה הזמן לסגור את המעיל לרכוס את הקסדה
ולהיטיב את הכפפות על הידים, הרגל נשלחת מעל לאוכף היד השניה סוגרת
את ידית הצ'וק כמה מכות גז קלות מבריחות את שרידי השינה, הורדה מהג'ק
ושנינו כבר מוכנים לדרך, תימרון זהיר בין המכוניות, שילוב לראשון, המפלץ
מגיב בנקישה רועמת שיחרור של הקלאץ' ואנו מפליגים לדרכינו.
המטרים הראשונים אנו שוב מתוודעים האחד לשני בודקים מגששים,
אני בודק את יכולות הבלימה שלו בטרם נצא לכביש הראשי והוא בודק
את העירנות שלי, קצת יותר מאוחר כאשר העינינים מתחממים אני כבר נותן
לו לרוץ מהר יותר, מנחש מחדש את הסיבובים המוכרים ומתמכר לתחושות
ולכוח המפמפמות בו, הוא מגיב בשימחה ומפעם לפעם יורד נמוך יותר לתוך
הסיבוב ומתרומם מהר יותר ביציאה, בישורת הטיילת אנחנו כבר מחוברים
האצה נמרצת עד לרמזור, ומשם כל העולם לרגלינו...