1966 – אייבי נתן ממריא במטוסו הפרטי "שלום 1" לכיוון קהיר, ללא בקשת היתר יציאה מהארץ וללא תאום עם השלטונות המצריים.
כעבור זמן קצר נוחת בפורט סעיד ומבקש להפגש עם נשיא מצריים ולהעביר לו עצומה למען השלום בחתימת 100,000 ישראלים.
הוא מגורש למחרת לישראל.
וכמה מילים על האיש הנפלא הזה והכל כך נשכח:
נולד בפרס ב-1927, גדל ולמד בבומביי שבהודו. ב-1948 התנדב כטייס במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) לסייע במלחמת העצמאות ומאז נותר בישראל. בשנות החמישים היה טייס באל-על.
בשנת 1965 הפסיד בבחירות לכנסת, אבל הבטיח שאם יזכה לתמיכה ציבורית יטוס עם מסר של שלום למצריים שבאותה תקופה היתה מדינת אויב. ב-28 בפברואר 1966 מימש את הבטחתו כאמור לעייל.
טיסה זו שינתה את מסלול חייו, ובעקבותיה יצא למסע פרטי לקידום השלום באירופה ארה"ב ורוסיה. עם שובו לישראל ובמשך 30 שנים החליט להקדיש את עצמו לקידום השלום ולסיוע לנזקקים.
המטוס נחכר קודם לכן מחברה לדישון שדות: זה היה סטירמן חד-מנועי שיוצר בשנת 1927, מושב הטייס פתוח. המטוס נצבע בלבן ונשא את הכתובת 'שלום 1', בעברית, באנגלית ובערבית. כמו בתמונה למעלה.
סוכנות הידיעות איי.פי. דיווחה בטעות על מותו שכן לאחר שהמריא ביצע אייבי פנייה חדה לכיוון הים והשתדל לטוס נמוך ככל האפשר, לבל יתגלה על מסכי המכ"ם של חיל האוויר הישראלי למרות זאת חיל האוויר גילה אותו, הזניק לעברו מטוסים שליווהו וסימנו לו לחזור, אך הוא סירב והמשיך בדרך. לא היה לו מכשיר קשר, הדלק לא הספיק אלא רק עד פורט סעיד. הוא נחת שם בשלום, הציג עצמו בפני עובדי השדה הנדהמים וביקש להביאו אל נאצר.
המצרים לא פגעו בו, הם לקחו אותו אל המושל המקומי, כיבדו אותו בארוחה דשנה, הרשו לו להישאר למשך הלילה ואף הסיעוהו העירה, למחרת הורו לו לחזור הביתה.
בשדה התעופה המתינו לו אלפי אנשים; על מנת שיוכל לנחות היה עליו לסמן להם בידו שיפנו את המסלול.
אחרית דבר המטוס פורק לגרוטאות מתיי שהוא בשנות ה- 70
במסגרת פועלו: איסוף כספים מאירגונים בינלאומיים ; הקמת מחנות לפליטים מאסונות כגון רעידות אדמה, בצורת ומלחמות בדרום אמריקה, אפריקה קמבודיה. סיוע לארגונים רבים בהם האגודה למלחמה בסרטן, אילן, יד שרה, קרן שיבה טובה, ועוד. ב-1967 החל בהקמת תחנת רדיו לקידום השלום במזרח התיכון. מ-1973 ועד אוקטובר 1993 שידרה תחנת הרדיו "קול השלום" ממימיי הים התיכון מסרים של אהבה ושלום.
בין השנים 1989 ל- 1992 ניהל מאבק עיקש נגד החוק האוסר מפגשים עם האויב, ונפגש עם ראשי ארגוני הטירור בהם יאסר ערפאת. בעקבות המפגשים נשפט וישב פעמיים בכלא בישראל. ב-1993 לאחר חתימת הסכמי אוסלו הטביע את ספינתו והמשיך במבצעים הומניטריים בעיקר באפריקה ובנסיונות לקידום הקמת כפר לגמילה מסמים בנגב.
ב-1997 לקה בשבץ מוחי שהותיר אותו משותק חלקית ומתגורר בדיור מוגן באיזור ת"א.
סוף כל כך עצוב לאדם "שרוט"
יהי זכרו ברוך
אירית
