איך אילפתי מפלצת - BMW R100RS סיפור מסע.

[lior_baruch]

תפנק קצת בתמונות..... קמצן...

[השושנים]

...זה מתחיל ברכיבה רגילה כמו בכל פעם, אני ניגש אל המפלץ
ומשחרר אותו מאסוריו, תחילה השרשראות הכבדות, סוף סוף
מדובר במפלצת רכיבה שלא משארים משוחררת לבד ללא השגחה,
אח"כ מגיע תור הכיסוי הגדול שמכסה ומגן על גופו של הלוחם,
מקרן שמש חמימה, מקור ומלחות, ומעין זידה של אנשים רעים.

אני מתבונן בו בטרם ההתנעה, לפני שזרמי החשמל שולחים אלטרונים
זריזים אל פלאגיו, עוד בטרם פתחתי את ברזי הדלק להרוות צימאונו.
הוא גדול הוא יפה ואני עדיין מתקשה להאמין שהוא שלי, מעביר סמרטוט
נקי על מיכל הדלק, מיישר כאן ומותח פה, מכוון המראות ושולח יד לידית
המשנק, סיבוב המפתח מדליק תאורה בשעון, נוריות החיווי קורצות אלי בכתום
אדום ירוק, אצבע לוחצת על כפתור המתנע, והמפלץ מתעורר לחיים.

לשניה אני מאזין לרחש החלקים הנעים בקירבו, תערובת של מתכות ושמנים
דלק ואויר שמתאזנות בקירבו, זה הזמן לסגור את המעיל לרכוס את הקסדה
ולהיטיב את הכפפות על הידים, הרגל נשלחת מעל לאוכף היד השניה סוגרת
את ידית הצ'וק כמה מכות גז קלות מבריחות את שרידי השינה, הורדה מהג'ק
ושנינו כבר מוכנים לדרך, תימרון זהיר בין המכוניות, שילוב לראשון, המפלץ
מגיב בנקישה רועמת שיחרור של הקלאץ' ואנו מפליגים לדרכינו.

המטרים הראשונים אנו שוב מתוודעים האחד לשני בודקים מגששים,
אני בודק את יכולות הבלימה שלו בטרם נצא לכביש הראשי והוא בודק
את העירנות שלי, קצת יותר מאוחר כאשר העינינים מתחממים אני כבר נותן
לו לרוץ מהר יותר, מנחש מחדש את הסיבובים המוכרים ומתמכר לתחושות
ולכוח המפמפמות בו, הוא מגיב בשימחה ומפעם לפעם יורד נמוך יותר לתוך
הסיבוב ומתרומם מהר יותר ביציאה, בישורת הטיילת אנחנו כבר מחוברים
האצה נמרצת עד לרמזור, ומשם כל העולם לרגלינו...

[השושנים]

שנה טובה לכל קוראינו בעלי החלומות, אלה שהעיזו אלה שיעיזו.
ואלה שבשנה הבא יגשימו חלום!
שנת תפוח בדבש-רן

[השושנים]

המפלץ חזר מהגלות, בנסיעה מופלאה בשעות הלילה ביחד עם חבר יפני
וותיק, יצאנו באור דימדומים אחרון לכיוון בית שאן, קצת לפני כן הרוונו את צמאונם
של המפלצות בדלק טרי, ואנו הרוכבים ישבנו לנו לקפה אחרון לפני הרכיבה.

כביש הבקעה נתגלה לנו מבריק מאור הירח ומכוניות בודדות חלפו מולנו כשאנו משחקים
איתם את משחק ההיבהובים, המפלץ מתקדם במהירות לאורך הכביש והלילה מסביבנו
רק מעצים את החוויה, מעל יריחו הבחנו לפתע בכוכב נופל, החושך מסביב מגביר את
המראה העצוב מהלהיב הזה.

נעים לרכב בבקעה בשעות האלה, האוויר לא חם והמעיל הרכוס לא מכביד אלה יוצר
שלמות בין הצורך בהגנה טובה לגוף לצורך של הגוף להרגיש חופשי ומשוחרר.

השקט והחושך מסביב והבדידות של הרוכב למרחקים ארוכים במדבר, מאפשרת לך
להיות קשוב לסביבה, האור שבוקע מהפנס הראשי מספיק בכדי להכתיב את הכיוון הנכון
ולמצוא את הדרך בעוד החשכה מסביב מספקת מעטפת חלום.

מבט במראה לזהות את הפנס הקדמי של ההונדה של יוני, יוני רוכב אחרי באותו הקצב
משתלב הייטב בדרך ובאווירה, רק כמה שעות קודם עוד הרכיב אותי כנוסע על המפלצת
החדשה ישנה שלו, חושף אותי ליחסי הסוס ורוכבו האינטימיים ביותר שלהם.

ימינה לכיוון י-ם העליות מכיוון ים המלח בואכה י-ם יד ימין כמעצמה מושכת במעצרת
המפלצות מתחילות לדהור פה ושם רכב שנקלע לתוך אלומת האור נעקף בזהירות
ודומה ששום דבר לא יעצור את המפלצות בדהרה קדימה, עזבנו את המדבר בסערה
וככל שטיפסנו מעל גובה פני הים טיפסתי גם בסל"ד נותן דרור ליצרים כמוסים שלא ידעו
שובע בשבועות האחרונים, ומצאו כל פעימת מנוע להפוך לתענוג טהור, ככל שהיינו מהירים
יותר המנוע זעק לעוד.

נפרדנו בכניסה לי-ם אני המשכתי לכיוון הבית ויוני המשיך לשלו, כחצי שעה אח"כ בטלפון
פרקנו חוויות משותפות מרכיבה מטורפת ואדירה של צמד פרשים קשישים ומדבר זקן אחד...