החגיגה השנתית של האייקון המכובד הזה, מתקיימת כל שנה, ביום ראשון השלישי של חודש יולי, במתחם המוזיאון להיסטוריה של ספרינגפילד שבמסצ'וסטס.
במוזיאון תצוגה קבועה של אופנועים משוחזרים של המוזיאון המקורי של אופנועי האינדיאן.
אסטה מנת'וס, שהיה הנשיא וממקימי המוזיאון המקורי ששכן ברחוב הנדי, תרם את התצוגה למוזיאון ההיסטוריה לפני כמה שנים ואשר הפכה לתצוגה המרכזית של המוזיאון.
אופנועי האינדיאן יוצרו בספרינגפילד מתחילת שנת 1900 ועד לשנות החמישים, ולמרבה הצער שילוב של הנהלה כושלת וניהול כספים כושל הביא לסגירתו של מפעל זה.
בזמנו, היריבות המרה בין אופנועי האינדיאן להארלי דוודסון הפכה לאגדה ולא אחת אף לקרב אגרופים בין האוהדים משני הצדדים. (תארו לכם את זאב ואת איתן)
ההרגשה היא שלו החברה הייתה מנוהלת כמו שצריך, עדיין היו קיימות בזירה היום שתי חברות אופנועים אמריקאיות ענקיות.
לשימחתיינו, רועי קורן מכלכליסט, ספר לנו על החייאה מחדש כנראה בגין חברת פולריס .
למרות שהיו מספר ניסיונות להחיות את החברה בעבר, יש תמימות דעים בין המעריצים (זאב אשר זאת בבקשה), ששנת 1953 הייתה למעשה השנה האחרונה של אופנוע האינדיאן המקורי, וכל מה שיוצר אחרי כן היה פשוט חיקוי, שהקשר שלו למקורי הוא בשם בלבד.
"יום האינדיאן המקורי" התקיים החל משנת 1970 (לא 1973) ועד לשנת 2005 ומשך אליו באופן שגרתי בעלי אופנועי אינדיאן, אספנים, וחובבי אופנועים מכל העולם.
התקווה היא, שהמוזיאון ימשיך במסורת הנפלאה הזאת ויקיים כל שנה את האירוע.
לפני כ-4 שנים, זאב העביר לי דף פירסום של יום האינדיאן, אני גיגלתי וניסיתי לברר פרטים ללא הצלחה ולבסוף נואשתי. אמרתי לזאב שכנראה האירוע לא מתקיים יותר שהרי היה מופיע בגוגל.
פניתי לחברינו מעבר לים, מועדוני אינדיאן באוסטרליה וארה"ב, והם אילו שבישרו לי על שהחיו מחדש את האירוע.
אנחנו חוגגים במקביל לארה"ב את האירוע בסוף שבוע השלישי של יולי, רק שאצלנו זה נחגג ביום שישי של אותו השבוע (מה לעשות אצלם זה יום ראשון אצלנו זה יום שישי אנחנו פלורליסטים
חג שמייח
אירית