מאיירה הנה היא באה!
פורסם: ו' ינואר 03, 2014 7:34 pmלפורום שלום רב
כמובטח העלתי קצת מידע על הכלי הנדיר הזה. יש כמה דברים שצריך להבין, כשמחפשים מידע באתרים גרמנים. במיוחד אלה הקשוריים להיסטוריה. לא תמצאו בגרמניה שום תעוד הכולל מידע מבין השנים 39' עד 45' או 46'. מוזר, אבל זה המצב. קושי נוסף בו נתקלתי, התרגום כמובן. התגברתי והתוצאה לפניכם. ודבר אחרון, לחקור על דברים נדירים, מאוד מאתגר ומהנה.
ב 1936 ייסד ווילהלם מאייר (אמן מסגר שחי בין השנים 1909 - 2000-באתרים אחרים רשום 2005) מסגריה ובית מלאכה לכלי התניידות רפואיים, בפלוטון-צפון מערב גרמניה. עד סוף מלחמת העולם השניה, עבדו בבית המלאכה כ20- עובדים והייצור רק הלך וגדל.
ב 1948 פיתח ווילהלם מאייר יחד עם ארנסט הוברג, רכב ממונע ושמו מאיירה 48 שבמהותו היה כיסא גלגלים. מאוחר יותר, המנוע החשמלי הידידותי לסביבה, שהניע את כיסא הגלגלים, הוחלף במנוע בעירה פנימית.
בשנות החמישים, החברה בנתה את הרכב הקטן הראשון שמצוייד במרכב העשוי פוליאסטר. הצלחתו הגדולה של פרויקט זה, הביאה לידי הצגת מאיירה 200 כרכב קטן בתערוכת Hanover Messe, בה מוצגות ונסחרות עד היום טכנולוגיות של יזמים, בכל התחומים.
זמן קצר לאחר הצגתו, הוכנס ליצור סידרתי רכב הפלאסטיק (עם גוף פלאסטי) הראשון.
בעשורים שלאחר מכן, החברה רק הגדילה את תווך המוצרים. פטנטים כמו מספרי קיפול של כיסא הגלגלים ומתפס המדרגות, הבטיחו הצלחה רבה לחברה.
לאחר נפילת חומת ברלין, ורכישת חברת אורטופדיה, תחום החברות והמכירות שוב גדל במידה ניכרת. כך גם נוסדה מאיירה אורטופדיה. עכשיו עבדו במאיירה כ400 עובדים ובזמני שיא עבדו גם 1200 עובדים. חברת מאיירה הייתה כמו משפחה ותמכה בספורטאים נכים רבים. ניהול החברה כיום נמצאת בידי פראנק מאייר.
ב1985 הוענק לווילהלם מאייר תואר "אמן הזהב" (golden mater craftsman). גם זכה בתארים נוספים, בשל יזום וקידום פעילויות ספורט.
כיום החברה נשלטת ע"י "פוליש מדורט גרופ". המוצרים שלה נותנים תמיכה ועזרה בתחום הרפואי, ע"י בנית כסאות גלגלים ממונעים ע"י מנועים חשמליים, וגם בניית מתקנים מיוחדים המיועדים למוגבלי תנוע.
Bert Grimmer החי בגרמניה והוא טכנאי אורטופד במקצועו, מחזיק ברשותו אוסף מרשים של כלי רכב קטנים (כמו איזטה) ובינהם גם אוסף של מספר מאיירה, אשר אסף מכל רחבי גרמניה.
ברט מספר על מאיירה 48 שצויידה ב"מושב החותנת" (תרגום חופשי). זהו מושב הנשלף מחלקו האחורי של הרכב. מה שהניע את הרכב זהו מנוע שתי פעימות, שנפחו נע בין 100 ל250 סמ"ק 10 כ"ס שהביאו למהירות מירבית של 70 קמ"ש. ההתנעה נעשתה ע"י מתנע חשמלי אמיתי ולא ע"י Dynastarter. התמסורת הייתה בעלת שלושה יחסי העברה קדימה ואחד אחורה, שהיה אתגר אמיתי להגיע אליו
מאיירה 200 ו 201 נחשבות כאבודות מבלי שיהיה שום אקסמפלאר כדי לשמר. נותרו למרבה הפלא רק תמונות. לעומת זאת מאיירה 55 שבאוסף, נחשבת לנדירה מאוד, מאוד.
גם לא"י הגיעו כנראה כמה אקסמפלארים. בתמונה בשחור לבן, ניתן לראות מאיירה (לפי הסמל) המשרתת אזרח שהגיע מפולין(1954) ואיבד את שתי רגליו בפוגרום. התמונה נלקחה מאתר של joint. במקרה זה השימוש הוא ככיסא גלגלים.
אקסמפלאר נוסף הוצג כאן בפורום ע"י חיים.
להכוונה לאתרים ומידע נוסף, אחראי חברינו חיים סירי, שהוא גם הסיבה שבגללה נכתבה כתבה זו.
כל היודע דבר נוסף על הרכבים הנדירים האלה, בהחלט מוזמן להוסיף.
שבת שלום לכולם.
http://vehikelsammlung.de/meyra.php
http://de.wikipedia.org/wiki/Meyra-Ortopedia
http://de.wikipedia.org/wiki/Wilhelm_Meyer_(Unternehmer)
http://images.archives.jdc.org/api/gall ... albumId=80
כמובטח העלתי קצת מידע על הכלי הנדיר הזה. יש כמה דברים שצריך להבין, כשמחפשים מידע באתרים גרמנים. במיוחד אלה הקשוריים להיסטוריה. לא תמצאו בגרמניה שום תעוד הכולל מידע מבין השנים 39' עד 45' או 46'. מוזר, אבל זה המצב. קושי נוסף בו נתקלתי, התרגום כמובן. התגברתי והתוצאה לפניכם. ודבר אחרון, לחקור על דברים נדירים, מאוד מאתגר ומהנה.
ב 1936 ייסד ווילהלם מאייר (אמן מסגר שחי בין השנים 1909 - 2000-באתרים אחרים רשום 2005) מסגריה ובית מלאכה לכלי התניידות רפואיים, בפלוטון-צפון מערב גרמניה. עד סוף מלחמת העולם השניה, עבדו בבית המלאכה כ20- עובדים והייצור רק הלך וגדל.
ב 1948 פיתח ווילהלם מאייר יחד עם ארנסט הוברג, רכב ממונע ושמו מאיירה 48 שבמהותו היה כיסא גלגלים. מאוחר יותר, המנוע החשמלי הידידותי לסביבה, שהניע את כיסא הגלגלים, הוחלף במנוע בעירה פנימית.
בשנות החמישים, החברה בנתה את הרכב הקטן הראשון שמצוייד במרכב העשוי פוליאסטר. הצלחתו הגדולה של פרויקט זה, הביאה לידי הצגת מאיירה 200 כרכב קטן בתערוכת Hanover Messe, בה מוצגות ונסחרות עד היום טכנולוגיות של יזמים, בכל התחומים.
זמן קצר לאחר הצגתו, הוכנס ליצור סידרתי רכב הפלאסטיק (עם גוף פלאסטי) הראשון.
בעשורים שלאחר מכן, החברה רק הגדילה את תווך המוצרים. פטנטים כמו מספרי קיפול של כיסא הגלגלים ומתפס המדרגות, הבטיחו הצלחה רבה לחברה.
לאחר נפילת חומת ברלין, ורכישת חברת אורטופדיה, תחום החברות והמכירות שוב גדל במידה ניכרת. כך גם נוסדה מאיירה אורטופדיה. עכשיו עבדו במאיירה כ400 עובדים ובזמני שיא עבדו גם 1200 עובדים. חברת מאיירה הייתה כמו משפחה ותמכה בספורטאים נכים רבים. ניהול החברה כיום נמצאת בידי פראנק מאייר.
ב1985 הוענק לווילהלם מאייר תואר "אמן הזהב" (golden mater craftsman). גם זכה בתארים נוספים, בשל יזום וקידום פעילויות ספורט.
כיום החברה נשלטת ע"י "פוליש מדורט גרופ". המוצרים שלה נותנים תמיכה ועזרה בתחום הרפואי, ע"י בנית כסאות גלגלים ממונעים ע"י מנועים חשמליים, וגם בניית מתקנים מיוחדים המיועדים למוגבלי תנוע.
Bert Grimmer החי בגרמניה והוא טכנאי אורטופד במקצועו, מחזיק ברשותו אוסף מרשים של כלי רכב קטנים (כמו איזטה) ובינהם גם אוסף של מספר מאיירה, אשר אסף מכל רחבי גרמניה.
ברט מספר על מאיירה 48 שצויידה ב"מושב החותנת" (תרגום חופשי). זהו מושב הנשלף מחלקו האחורי של הרכב. מה שהניע את הרכב זהו מנוע שתי פעימות, שנפחו נע בין 100 ל250 סמ"ק 10 כ"ס שהביאו למהירות מירבית של 70 קמ"ש. ההתנעה נעשתה ע"י מתנע חשמלי אמיתי ולא ע"י Dynastarter. התמסורת הייתה בעלת שלושה יחסי העברה קדימה ואחד אחורה, שהיה אתגר אמיתי להגיע אליו
מאיירה 200 ו 201 נחשבות כאבודות מבלי שיהיה שום אקסמפלאר כדי לשמר. נותרו למרבה הפלא רק תמונות. לעומת זאת מאיירה 55 שבאוסף, נחשבת לנדירה מאוד, מאוד.
גם לא"י הגיעו כנראה כמה אקסמפלארים. בתמונה בשחור לבן, ניתן לראות מאיירה (לפי הסמל) המשרתת אזרח שהגיע מפולין(1954) ואיבד את שתי רגליו בפוגרום. התמונה נלקחה מאתר של joint. במקרה זה השימוש הוא ככיסא גלגלים.
אקסמפלאר נוסף הוצג כאן בפורום ע"י חיים.
להכוונה לאתרים ומידע נוסף, אחראי חברינו חיים סירי, שהוא גם הסיבה שבגללה נכתבה כתבה זו.
כל היודע דבר נוסף על הרכבים הנדירים האלה, בהחלט מוזמן להוסיף.
שבת שלום לכולם.
http://vehikelsammlung.de/meyra.php
http://de.wikipedia.org/wiki/Meyra-Ortopedia
http://de.wikipedia.org/wiki/Wilhelm_Meyer_(Unternehmer)
http://images.archives.jdc.org/api/gall ... albumId=80
