סיטרואן - סקירה

[ירון פ.]

להלן סקירה על חברת סיטרואן והעומדים מאחוריה - למי שיש להוסיף מוזמן...


אנדרה סיטרואן
אי אפשר לדבר על חברת סיטרואן מבלי לציין את מייסדה היהודי אנדרה סיטרואן. אנדרה שנולד בצרפת היה בן למשפחת יהודים שהיגרו לצרפת ממזרח אירופה דרך מרכזה. השם המקורי היה בכלל ציטרון ואולם עם ההגעה לצרפת שונה השם לסיטרואן (לימון בצרפתית) ע"י הסב שמכר לימונים. אביו של אנדרה התאבד כשהיה בן 6 אך הטראומה לא הפריעה לאנדרה להפך לתעשיין ובמהלך מלחמת העולם השנייה היה ברשותו מפעל שסיפק לצבא הצרפתי ציוד צבאי.

ייצור מכוניות
עם תום מלחמת העולם הראשונה נותר אנדרה עם מפעל אך ללא מוצרים לייצור. בשנת 1919 החל מפעל סיטרואן לייצר מכוניות. והיה למפעל הראשון מחוץ לגבולות ארה"ב אשר ייצר מכוניות בכמויות גדולות.
רבים אינם יודעים אך הסמל של סיטרואן מייצג גלגלי שיניים – עדות לפטנט של גלגלי שיניים שאינם מרעישים – והסמל הנ"ל מתנוסס עד לעצם היום הזה על חרטומן של מכוניות סיטרואן. סיטרואן היה גאון בשיווק וניצל כל שיכול היה בכדי לשווק את מכוניותיו – הדוגמא הבולטת היא פרסום במשך שנים על מגדל אייפל בפריז.
בשנת 1934 עם הפיתוח וההכנות לייצור של הדגם המפורסם שנקרא טרקסיון אוונט (פירוש להנעה קדמית) נקלע מפעל סיטרואן לקשיים כלכליים שגרמו להשתלטות חברת מישלן (חברת הצמיגים) עליו. אנדרה סיטרואן החזיר את נשמתו לבורא בשנת 1935 לאחר מחלה.
סיטרואן אוונט הייתה קפיצת מדרגה גדולה בעבור העולם המוטורי של אותה התקופה. מגוון תכונותיה היה ייחודי - הנעה קדמית עם מתלים נפרדים מקדימה ומבנה מרכב חדשני בתצורת מונוקוק אחיד (להבדיל ממכוניות אותה תקופה שלהן הייתה שילדה נפרדת). היתרון הגדול במבנה המרכב היה במשקלו הנמוך באופן יחסי. העיצוב החיצוני היה בולט ובעל ייחוד מזוהה למרחוק. הטרקסיון אוונט יוצרה עד לשנת 1957.
דגם בולט נוסף של סיטרואן היה הדה שבו, שתכנונו החל עוד בימי אנדרה סיטרואן אך יוצר רק לאחר מלחמת העולם השנייה בין השנים 1949 ל-1990 . הפלטפורמה של הדה שבו שימשה את חברת סיטרואן למגוון דגמים (אמי, דיאן ועוד).
כבר כשנתיים לאחר הצגת הטרקסיון אוונט החלו בסיטרואן לשקוד על מחליפה ראויה. מחליפה לקטגוריית מכוניות הסאלון הגדולות. רק בשנת 1955 הוצגה המחליפה הלא היא הסיטרואן DS. המכונית הייתה הפתעה מרנינה בעת הצגתה ולמעלה מ-10000 הזמנות זרמו ביומיים הראשונים. העיצוב היה חדשני ובעל תצורה אווירודינמית ייחודית, נוחות הנסיעה הייתה בכמה רמות מעל המקובל. זאת כתוצאה ממתלים פנאומטיים שניתן לשנות את גובהם ואשר היו נפרדים לכל ארבעת הגלגלים. התנהגות הכביש הייתה פנטסטית, כמו גם יכולת הבלימה. ראוי לציין כי להבדיל מתחכום המרכב והמתלים המכונית קיבלה למעשה את מנועה המיושן של הטרקסיון אוונט – פיתוח מנועים היה נקודת התורפה של סיטרואן (עד לאיחוד עם פיזו). יצורה של המכונית המדהימה הזו נמשך עד ל- 1976 (ב-1974 יצאה לשוק ה-CX שהייתה מחליפתה) עת נרכשה סיטרואן על ידי פיזו.
בקטגוריית המשפחתיות לסיטרואן התשובה בתחילת שנות ה-70 הייתה ה-.GS מכונית משפחתית בינונית בעלת עיצוב אווירודינמי שהזכיר את ה-DS ובעלת תכונות דומות – גם היא נהנתה ממתלים פנאומטיים ונוחות נסיעה מרשימה כמו גם התנהגות כביש טובה. מכונית יומרנית אך מיוחדת מבית סיטרואן הינה ה-SM שהייתה מכונית קופה יקרה וחדשנית לתקופתה (קיימים בה חידושים שרק היום הופכים אט אט לסטנדרט). שבה הותקן לא פחות ולא יותר מאשר מנוע מזראטי (חברה איטלקית לייצור מכוניות ספורט אקזוטיות שסיטרואן רכשה בסוף שנות ה-60).
שנות ה-70 לא היטיבו עם סיטרואן – משבר הנפט שפרץ בשנת 1973 (מלחמת יום כיפור) גרם לפשיטת רגל ולהשתלטות סופית של פיזו ב-1976.

תחת כנפי פיזו
פיזו רכשה את סיטרואן, למעשה, לאחר לחץ ממשלת צרפת שדאגה מפיטורים המוניים ואבטלה. פיזו ערכה ניקוי אורוות בסיטרואן לאחר הרכישה, היא זנחה את ה-DS ואת ה-SM , ופיתחה פלטפורמות חדשות. אחת מהן היא סיטרואן ויזה (שחלקה פלטפורמה עם פיזו 104). ייצור ה-GS וה- CX המשיך.

[AKICHU]

המבנה המיוחד שירון הזכיר לגבי הטרקסיון אוואנט עורר לא מעט ספיקות לגבי עמידותו וחוזקו. על כן נערך סוג של מבחן ריסוק בו הועף טרקסיון מצוק בגובה 8 מטרים, הטרקסיון נחת על אפו, ביצע גילגול ולבסוף נחת על 4 גלגליו, האף אמנם ניזוק אבל הוא עזב את מקום האירוע בנסיעה.





מבחן אחר, קשור למכונית נוספת שהוזכרה ע"י ירון הדה שבו.
האגדה מספרת כי המעצב של המכונית נתבקש לתכנן מכונית עבור החקלאי הצרפתי ואשר תהייה מסוגלת לחצות שדה חרוש עם סלסלת בייצים מבלי שהן תשברנה, האם הסיפור נכון? לא ברור !כמו גם האם באמת יש לדה שבו היכולת הזאת, ולכן הוחלט לקיים מבחן

מבחן סלסלת הביצים

ערב נפלא
אירית