"כבוד" בית " משפט " ישראלי ..............

[zeev]

.................

רק בישראל יכול להתרחש התסריט ההזוי הזה, אנחנו תמיד צריכים להיות "היותר

צדיקים" מכולם, ולכן גם אומות העולם דורשים יותר מאיתנו, לצערנו הרב אלה

שופטייך ישראל!!!.




שפל היסטורי: שופטי בית המשפט העליון אילה פרוקצי'ה וסלים ג'ובראן פסקו היום: חובה על מדינת ישראל לדון בתביעת המחבל מוסטפא דיראני נגד ישראל על "נזקים" של 6,000,000 ש"ח שנגרמו לו בכלא הישראלי.

שתפו והפיצו ככל יכולתכם. אנו שוקדים על פעולה.

בקצרה: מוסטפא דיראני הוא מחבל חיזבאללה שהחזיק בשבי את רון ארד במשך מספר שנים. הוא נחטף על ידי סיירת מטכ"ל ושוחרר ב- 2004 במסגרת עיסקה.

ברגע שחזר ללבנון הוא מיד הצהיר שהוא מתגייס שוב לארגון החיזבאללה ונחוש להשמיד את ישראל. במקביל, המחבל תבע פיצוי של 6,000,000 ש"ח ממדינת ישראל על הפגיעה בו.

תשפשפו עיניים, זה אמיתי: מחבל פעיל, חבר חיזבאללה, תובע אותנו לדין!

המדינה כמובן דרשה לזרוק את התביעה מכל המדרגות.

אך לא בית המשפט העליון שלנו. מה פתאום. יש לו זכויות, לדיראני.

שופטי העליון פסקו שהמחבל דיראני יוכל גם יוכל לתבוע את מדינת ישראל ולדרוש פיצויים. לא פחות.

זכויות המחבל הפעיל גוברות על זכות המדינה להילחם באויביו.

אגב, בעולם השפוי, כמו ארה"ב ואנגליה, ישנה הלכה ש"אין מבררין תביעת אויב" – כל כך הגיוני, כל כך פשוט.

שתפו והפיצו ככל יכולתכם. אנו שוקדים על פעולה......

[AKICHU]

זאב
במבחן המציאות זה ממש לא יעבוד, לפחות אנחנו מצטיירים כהוגנים ושומרי חוק, בתכלס הזבל האנושי הזה לא יקבל אפילו אגורה שחוקה, ובכלל אין מצב שישרוד עד אז
אל תהייה דואגת.

בכל מקרה, זה הגיע אליך רק עכשיו, המייל הזה מסתובב כבר עוד מעט שנתיים, הפסיקה הזאת היא מאוקטובר 2011 מותר לאדם שעבר עינויים קשים לתבוע, כמו גם מותר לשבוי שלנו לתבוע, כמו ששבויינו עברו עינויי תופת כך גם דיראני ודומיו עברו, כולם צודקים ואף אחד לא טלית שכולה תכלת, מגילת זכויות האדם לא פוסחת גם על זכויות צוררים ימח שמם.
אירית

[zeev]

זה בכלל לא משנה כמה זמן זה מסתובב , בדיוק כמו שלא משנה אם הוא יקבל שקל , 10 מיליון או , בעיטה במקום שרובנו נוהגים לשבת עליו , להזכירך אנשים סיכנו חיים כדי להביא את החלאה לכאן , זוכרת למה ? ולא אירית אין לטינופת הזו שום זכויות , בודאי לא במדינה הזו , גם שחרורו היה כרוכ בסוחרי גופות , העניין הוא בבתי המשפט שלנו ונעוץ בעובדה המזעזעת שבכלל בית המשפט הסכים לדון בתביעה כזו , מדינה נאורה ? לא אירית מדינת הפקרות , בכל פעם שקם לנו שר משפטים חדש מספר הוא לנו בשבחו של בית המשפט שלנו , וכמה שהוא אור לגויים , אספר בסוד , הוא לא אור לאף אחד , חושך אחד גדול , אבל מה לעשות ? אלה שופטיך ישראל .

[רועי]

אגב, בעולם השפוי, כמו ארה"ב ואנגליה, ישנה הלכה ש"אין מבררין תביעת אויב" – כל כך הגיוני, כל כך פשוט.

זוהיא נקודת המפתח בנושע לדעתי.

1. אנחנו לא בעולם השפוי, מה שמסביר למה אין בישראל הלכה שכזו, מה שיוצר מצבים הזויים שכאלה.
2. כל עוד לא קיימת בישראל הלכה שכזו, פסיקתו של בית המפשט היא נכונה. רשאי דיראני ליתבוע. זה לא אומר שהוא יזכה.
כמובן שיש צורך לדרוש מדיראני להפקיד בקופת בית המשפט סכום דומה ל-"הוצאות בית משפט ועורכי דין של הצד השני" למקרה ויפסיד בתביעה.

לפעמים הייתי רוצה שבישראל בית המשפט יתפקד כמו טרייביונאל קארדסי. אבל האם זה באמת מה שאנחנו רוצים לעצמנו...

[zeev]

הבעיה רועי שגם אתה מתעלם מהנקודה החשובה ביותר שהיא עצם ניהול קשר כל שהוא עם חלאה מסוגו של דיראני , הרי הטינופת הזו החזיק ברון ארד שנים ואח"כ מכר אותו לאיראנים , מילא היה פונה לבית דין ביינלאומי , אין מה לעשות , אבל לבית דין ישראלי , נו באמת .

[רועי]

אני ממש לא מתעלם מהנקודה הזו.
זה הסיבה שכל הסיפור הוא כל-כך הזוי, וכפי שנכתב במדינות רבות בעולם ישנה חקיקה האומרת ש-"לא דנים בענייניו של אוייב". על מנת למנוע דברים הזויים מסוג זה ולא לבזות את בית הדין בדברים שכאלה.

אתה רוצה מצב עוד יותר הזוי שעלול להיווצר מחר בבוקר ?
* מחר בבוקר, מסיבות השמורות עימם (ומכיוון שדיראני חזר לשרות פעיל בחיזבללה) מחליטים ראשי מערכות הביטחון של המדינה שהם רוצים "לשוחח" עם החלאה הזו בשנית.
* ולכן אנחנו נאלץ לממן את הגעתו של דיראני לארץ בשנית, אתה יודע, טיסה פרטית בבלק-הוק, משמר כבוד של סיירת מטכל וכדומה.
* ועכשיו מכיוון שהתביעה של דיראני לא ניפסלה מיידית, הוא עוד יהיה נוכך בדיונים בעניינו, וזאת בעת שהוא בעצם עצור בשנית על אותם המעשים.


אני עדיין חושב שבית המשפט פסק נכון. הוא עשה את עבודתו ופסק על פי חוקי המדינה. שנכון הם הזויים.
שים לב שהפסיקה אומרת שלדיראני מותר "ליתבוע" על מה שכביכול נעשה לו. לא שהוא זכה במשפט ומגיע לו ששת המיליונים שהוא ביקש.
אני גם חושב שבית המשפט, במיקרה ודיראני (או כל מחבל אחר) יחליט ליתבוע את המדינה בעקבות פסיקה זו, צריך לקבוע שהתובע צריך להפקיד בבית המשפט סכום כסף השווה לפחות לגובה התביעה בקופת בית המשפט, וזאת עד לסיום הבירור בתיק, כמו כן על התובע להגיע בעצמו לדיונים.
ניראה עם דיראני יעיז להגיש את תביעתו ההזוייה במקרה הנ"ל.

[אריהג]

לדעתי זאב, כמובן, צודק.
1. השופטים מהסוג הזה אינם תורמים, לדעתי לכבודה של ישראל או לכבודה של מערכת המשפט הישראלית. הם נתפסים בעולם כטהרנים והם אכן כאלה. הם מגדרים עצמם אך ורק בחוק הישראלי והם שוכחים את תפקידם. הווה-אומר: אתה יכול להיעזר במחשב המוזן בכל תולדות המשפט הישראלי והמחשב יחליט א. האם העניין שפיט. ב. הוא יכול גם לשפוט.
מדוע לא עושים זאת? מדוע נעזרים בשופטים אנושיים? מכיוון שהשופטים, באשר הם בני-אנוש, חייבים לכלול את הגורם האנושי. במקרה של דיראני, פרוקאצ'ה וג'ובראן נקטו טהרנות והתעלמו מהגורם האנושי ומתפקידם לחתור לצדק ולא רק לפשרות.

[AKICHU]

אני לא ממש מבינה אתכם

יש להפריד בין מה שצריך/רוצים שיהייה לבין החוק

זה מזכיר לי לפני 30 שנים פרצו לביתם של הורי 2 בריונים והחלו לשבור רהיטים ולהעיף על אבי הנכה אמי וסבתי, לאבי היה רשיון נשק ואילולא זה לא היה להם סיכוי לצאת מהסיטואציה הזאת ללא פגע, אבי ירה לתקרה שתי יריות והשניים הפסיקו, בנתיים הגיע המשטרה ועצרה את כולם

השופט היה חיים כהן

אם אתם זוכרים בתקופה ההיא הייה ריבוי של תקיפת קשישים בביתם, והשופט התנצל בפני אבי שעליו לחייבו בדין כי על פי החוק אסור לירות בשטח בנוי וקנס אותו בחמישה שקלים, כלומר אבילא זוכה למרות שפעל נכון וכנדרש
באותם הזמנים היו שני מקרים של הגנה עצמית כשרק לצד אחד היה נשק חם מקרה של נסיון אונס של אשה בחדר השינה ע"י פורץ ודקירתו למוות על ידי
וערבי שיכור שהתדפק בלילה על דלתו של תושב אחד הישובים בבקעת הירדן קרוב לגבול ואשר חשב בטעות שזה נסיון לפגע וירה בשיכור למוות.

בשני המקרים הללו לא היה זיכוי

כמה שהדבר מפגר, כפי שאמרתי וחזר על זה רועיF אין לו שום סיכוי וזה אבוד מראש

[רועי]

מה שמזכיר לי,
אני צריך לקחת ממשטרת עכו את תיק התביעה בעניין הטייפון שגנבו לי ולהגיש תביעה אזרחית כנגד הגנבים.

[אריהג]

כהוא זה את העובדה שהשופט חייב, ממש חייב, לעתים, לשקול היבטים כלליים ולא רק את החוק היבש (ראי מקרה דרומי). במשפטים יש הרבה לימודי גמרא ושם כתוב: "במקום פסידא עושה אדם דין לעצמו". שופט חייב, ממש חייב, להיצמד לחוק עד לגבול מסוים. יש המון דוגמאות ותקדימים. לגבי המקרה של אביך; השופט רצה לומר שאביך, שחתך בפסקנות את הארוע שהעמיד בסכנת חיים כמה בני-אדם לא פעל נכון? הוא פעל הכי נכון שאפשר. מצד אחד - סתם נפנוף באקדח לא היה מועיל. מצד שני, לו היה מכוון לגופו של מי מהפושעים ופוגע בו - היתה הצדקה להאשימו בשימוש מוגזם בנשק. אז השופט החליט להתקרצץ ולתת לפושעים מסוג אלה שפרצו לבית אביך עוד סיבה לאזור אומץ לעשות מעשים דומים. לא. הפעם אני נאלץ שלא להסכים אתך. חג סוכות שמח!! אריה גרינברג.

[zeev]

האמת כבר כתבתי תגובה אחת , רק שלא ברור לאן שלחתי אותה .
לענייננו , ממה שהבנתי מהסיפר של אבא של אירית זכרונו לברככה , וכן ממה שידוע לי על פרשת שי דרומי , שניהם , כל אחד בתקופתו צריך היה להדליק משואה ביום העצמאות , לא לשלם שקל , מאה שקל , או בעיטה במקום שרובנו נוהגים לשבת עליו, במדינה " נחשלת" כמו ארצות הברית יש לא מעט מקומות בהם כתוב ומיושם הלכה למעשה שטח פרטי המשיג גבול יירה , אבל מי הם ומי אנחנו, מדינה " נאורה " כמונו בסה"כ באו כמה בני דודים לבקר את שי דרומי בארבע לפנות בוקר , מה יש ? מה קרה? תיכף יורים?
העניין עם דיראני שונה , הטינופת הרי לא מכיר במדינה הזו ורוצה להשמידה , פתאום בבית המשפט שלה הוא מכיר ? נו באמת , כמה צביעות אופינית ליצורים מאוסים מסוגו .
ובקשר לשופט ? אני רואה ששכחת אריה , זה בית מישפט ישראלי , של מרץ .

[רועי]

אני ממש לא מסכים.
בית המשפט צריך לפסוק על פי החוק ולא שום שיקול אחר.

מי שחושב שהחוק אינו צודק - רשאי לפנות לחבר הכנסת המייצג אותו, להביע את דעתו ולדרוש את שינוי החוק.
ככה זה גם בחו"ל.
ביוטה מותר לאדם לירות במשיגי גבול. אבל זה החוק.
באנגליה לא מבררין תביעת אוייב. זה החוק.
באוסטריה אם שודדים ממך ברחוב מעל סכום כסף מסויים מותר לך לירות למוות. יורו פחות ואסור לך. זה החוק. (המדינה היחידה בעולם שקבעה ערך כספי לחיים).

לעניין דרומי
הטעות שעשה הייתה שלאחר הירי דבר ראשון הוא התקשר למשטרה.

[אריהג]

רועי אבהיר שוב את דברי; בימינו אפשר לשפוט ע"י רובוט-על או מחשב-על (אותו הדבר), המוזן בכל החוקים והתקדימים ובמקרה שלפניו ובתוך חלקיק שניה מבצע את החישובים והעיבוד ומנפק פסק-דין. זאת-אם ברצונך לקיים שיפוט אך ורק עפ"י החוק. אז כיום בשביל זה לא צריך שופט. צריך שופט ובמקרים מורכבים יותר משופט אחד, בכדי להפעיל שיקול דעת המבוסס גם על רגש אנושי, ולהפעיל את זה באופן פרטני במותאם לכל מקרה לגופו. למשל; אם פועלים במקרה דנן רק עפ"י החוק, כי אז לא אכפת או לא מתחשבים ברגשותיה של אשתו של רון ארד.
וזכור; אין מדובר באדם ששגה וסטה מהדרך, מדובר בדיראני - רב מרצחים קר רוח. עצם החלטת השופטת והשופט עושה לישראל נזק תדמיתי של פראייריות וטהרנות וזה ההיפך מהערכה. ולא, זה לא יביא לאהבת ישראל מצד מי שממילא לא אוהב אותה. אריה גרינברג.

[zeev]

ואם אני צודק אבל אין לי שום חבר כנסת שמייצג אותי ? ואם לאור כל מה שרואים ובעיקר שומעים אני רוכש בוז עמוק מלווה בהרגשת בחילה קשה עם רצון להקיא לכל הממשל ? הרגשה שרק מתגברת כל הזמן , מה אז ? ואם המדינה בה נולדתי ובה חייתי את שנותי הראשונות מתנה את אזרחותי בויתור על אזרחותי הישראלית , מה שלא יקרה לעולם , הרי שלפי מה שאני מבין מן הכתוב כאן לא נשאר לי אלא להמשיך ולהתפלש במדמנה לה אנחנו עדים כאן מכל הכיוונים , אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס ההומני הזה , זה אולי מתאים לשוויץ או בלגיה , מדינות שבהן החדשה המרעישה , ועליה מדברים חודש היא , שילד נפל מאופניים .
זה לא חוק מהטעם שאין חוקה בישראל , אלה אולי חוקי עזר והם בודאי לא תורה מסיני , יש לשנות אותם ומהר , אבל לגמרי ברור , לא הממשלה הזאת תבצע את זה .
נ.ב. העובדה ששי דרומי התקשר למשטרה מעידה בעיקר על כנותו ויושרו .