האמת היא שהרביט לא כל כך עניינה אותי. הסירה הייתה החלק המעניין בעיסקה. דוד היה בן למעלה מ-90 שהכרתי אותו. הרביט אגב, נותרה אצלו בחצר למשך עוד כשנתיים, והייתי בא לבקר לעיתים ...הוא היה אדם מעניין, היה צייר שלטים במקצועו. עוד מהתקופה שבה היו עושים הכל בידיים, עם מכחול ומברשת, ללא הדפסות ומחשבים. הוא גם סיפר לי על מנוע לאופניים שיש לו במחסן, מזה 50 שנה. הוא הבטיח לי את המנוע מתנה....אם אצליח למצוא אותו במחסן. ואכן זמן מה אחרי, הגעתי אליו עם בגדי עבודה ומשך יום שלם הוצאנו הכל החוצה....רק לקראת שעות החשיכה נמצא המנוע באחת הפינות במחסן, פינה בא הוא ישב משנת 1952 בקירוב. על המנוע מסוג רקס גרמני משנת 1948 הופיע מס' הרישוי משנות ה-50. את המנוע התקנתי בהמשך על אופניים מהתקופה שרכשתי...
דוד הלך לעולמו כשנתיים לאחר מכן, הוא עוד הספיק טרם מותו למצוא בעבורי כלי עבודה ישנים שידע שאני אוהב...
