איך אילפתי מפלצת - BMW R100RS סיפור מסע.

[השושנים]

...שש וחצי והתעוררתי, אני לא אוהב לישון עד מאוחר, הרגל שדבק
בי עוד מהצבא, במיוחד בטיולים ומסעות, כי יש הרבה לראות ולהספיק
ופחות מדי זמן...האישה שאיתי כבר רגילה, אז בהחלטה משותפת שנקבעה
בטיולים זוגיים בארץ ובחו"ל אני קם מוקדם, ומאפשר לה לישון עוד קצת ובנתיים
בודק את השטח, יצאתי יחף לכיוון המפלץ ציוץ הציפורים והירוק היכה בי בעיניים
הסמרטוט מצא עצמו מתוך תיק הנסיעה מלטף את המפלץ המנמנם ומסיר מעליו
את מאות הברחשים והחרקים שהקריבו נפשם על הפריינג, מהירות התעופה של ברחש ממוצע
אינה עולה לעולם על מהירות האופנוע, בדוק! ויש לי מאות דוגמאות של ברחשים שהפסידו.
בדיקת מפלס השמן העלתה חיוך על פני, מאז עברתי לשמן 40 ירדה צריכת השמן פלאים
וגם המנוע נישמע ומגיב טוב יותר, מחפש סימני נזילות ורטיבות ופרט לסביבת בורג ריקון השמן אין
סימני מחשידים, סיפרתי לו בסוד שבורג חדש ומגנטי יגיע בקרוב מחו"ל.
עברתי וחזקתי ברגים סוררים שתמיד אחרי רכיבה ארוכה מנסים להיעלם לדרכם
ובדקתי מצב תושבות הארגזים, שנמצאו במצב מצויין. עוד קצת תצפית על גופו
של הלוחם הזקן ליטוף קליל, והלכתי עם כוס הקפה להשקיף קצת על הכינרת
שמתחתי עוד מעט קט ושלושתינו עולים לרמת הגולן...

[השושנים]

עזבנו את הצימר אחרי ארוחת הבוקר, שבעים ומתרגשים, חלפנו על פני טבריה
מבלי למצמץ, אם אילת נחשבת לצעירה ותוססת טבריה נתפסת בעיני כסבתא
הוויקטוריאנית הזקנה שלה, לסובלים משיגרון ושיעמום, לקראת העלייה לרמת הגולן
המצב קצת משתפר, המפלץ כבר בטמפ' עבודה טובה, ונגינת המנוע היתה יכולה להיות
מושלמת אם האגוזוז הישן היה זוכר תפקידו, הרגעתי את המפלץ שהתלונן שהוא
נישמע כמו טרקטור קרבי, "זה בסדר החדש בדרך..." שעון הטעינה אותת לי בטעינת יתר
לא ברורה, בהתחלה יחסתי זאת למזגו הסוער של המפלץ או לחוסר שביעות רצונו
ממשהו, אבל אז זה היכה בי, לחיצה על מתג אור הדרך ובום השעון חוזר למקומו הטבעי
מסתבר שתיק המיכל כיבה את מתג האור הראשי, והמפלץ בדרכו המיוחדת סימן לי!
עוד לא הספקתי להינות מהעניין מספיק וכבר התקרבנו לסיבובים לפני מושב אליפלט
התונע מסביב היתה מינימלית מה שאומר שניתן לטפס בקצב מהנה, לרגע שכחתי
שהמפלץ סוחב על גבו פרט לשני רוכבים גם ציוד ליומיים ועוד אבל מרגע
שעברתי למוד הרכיבה בטיול העסק זרם וזרם וזרם, רק הרצון להגיע בזמן שקבעתי
לעצמי לאגמון מנע ממני לסובב שוב את האופנוע ולחזור חזרה על הכביש הנפלא הזה.

עוד מעט קט ואנחנו באגמון...

[השושנים]

...מגיע לו ללוחם, עברו עוד כמה חודשיים, ועוד הרבה ק"מ משותפים ובאחד
הבקרים היה נידמה לי כי קומתו התמירה של המילץ כפופה קצת, החשד נפל
על לחץ האוויר בצמיג, ובהזדמנות הראשונה נגשנו לתחנת הדלק, במהלך מילוי האויר
גילית לזוועתי כי דופץ הצמיג של המפלץ סדוקה ויבשה. כיוון שהלוחם הזקן יוצא איתנו
למסעות רבים, במרחקים ומהיריות משתנים, מגיע לו לנעול את מייטב המחלצות.
בו במקום הוזמן צמיג אחורי חדש מצלר 400-18 טרי טרי יקר יקר, ניצלתי את ההזדמנות
גם להרכיב את שעון הזמן שהיה חסר בקוקפיט וזכיתי בו במכרז באי ביי, תקלת החשמל
המעצבנת התגלתה כחוט קטן שניתק ממקומו והוחזר בקלות, וכך בעזרתו האדיבה של יוני
וצוות העובדים חזר המיפלץ לפזז במרץ. לאות תודה גם שטפתי אותו הייטב וכיסיתי גופו
בווקס משובח, טרם סיפרתי לו על המשקף המקורי שבדרך לארץ, חוטי ההצתה
וצמד הפלגים שטסים עכשיו מארה"ב לכאן שתהיה לו הפתעה נעימה כשיגיעו...

[zeev]

כולנו מצפים כי בעתיד הקרוב כל החלקים יגיעו , ולקראת האירוע הקרוב שלנו נראה אותו כאן במלוא הדרו .

[השושנים]

...חם, מעיל הדיינז הוותיק מתחיל להציק, וגם החום הנפלט ממנועו של המפלץ מבשל
את הרגלים, הימים מתארכים ושעון הקיץ נותן לנו עוד שעת אור להשתעשע.

שולח יד זהירה ופותח את כפתור הצוואר במעיל ומוריד קצת את הריצרץ, במהירות
גבוהה נכנס יותר אוויר קר לגוף במיוחד עם אני מכווץ קצת את הבטן...

אישתי היתה יותר חכמה, ופירקה את הביטנה מהמעיל שלה, והפכה אותו למעיל
קיץ, מאוורר יחסית.

אני משתדל לפתוח גם את המשקף של הקסדה מדי פעם כל עוד גשם המעופפים לא
מתרסק לי ישירות לפרצוף,על מנת לאוורר קצת את הפנים.

המנוע מפמפם בעוצמה שולח פעימות כוח לגלגל האחורי, אני שולח יד ונוגע בו
לבדוק את החום, הבעייה במנוע מקורר אוויר שפרט לאוויר שרץ בין צלעותיו בשעת
הנסיעה, שום דבר לא מצנן אותו בימים החמים, ובניגוד לאחיו הצעירים אין גם
שעון חום שיתן לך אינדקציה מה מצבו שם למטה.

במשך השנים פיתחתי לי הרגלים שונים ומשונים לדעת מה קורה שם, החל מהאזנה לצליל
המנוע שהופך להיות פחוס ככל שהטמפרטורה עולה, דרך צילצול סמוי בשעת ההאצה
שאוזן זרה תחמיץ, ואני לא אפספס. ליטוף קליל למכסה השסתומים בכל כמה זמן
והרגשת הצריבה באצבעות המלמדת עד כמה המצב חם שם למטה.
שינויים קלים ביכולת המשיכה, ריח קצת שונה שעולה מהמנוע, והצלילים בעיקר הצלילים.
אין סוף סימנים שמעביר לי המפלץ בשפה המוכרת רק לי ולו, ומספר לי על הרגשתו.

פעם בשעה או קצת יותר עוצרים בצד, רצוי באיזה מקום נחמד, שותים קפה
משחררים את השלפוחית מעודפים מיותרים, ומתבוננים מסביב. נותנים לענק לצנן מעט
את המנוע, לנוח מקשיי הדרך ולאוורר ראותיו.

המצלרים מזמזמים על הכביש בדרך הביתה מעוד יום טיול ארוך ותחושת הכבוד ללוחם הזקן
הזה, שגמע כמה מאות ק"מ ללא תלונה וללא אות מחאה רק מתגברת והולכת מיום ליום...

[השושנים]

...אני רוכב על המפלץ והמנוע מפמפם בתנודות קיצביות מנוטוניות, יש משהו אופיני במנוע
הבוקסר שמטלטל אותך כמו תינוק בעריסה ימינה שמאלה ימינה שמאלה עד שאתה נרדם.
הכביש פתוח והתנועה דלילה ואני משתדל לשמור על המהירות החוקית.

פעם בכמה זמן אני נותן דרור לידי הימנית ומושך חזק בידית הגז ומרגיש את ההתרגשות
הגוברת במנוע, זה מתחיל בשקיעה זעירה של הגלגל האחורי שמלווה בזרם מתפרץ
מעצם הזנב ועד לכתפיים, הכידון מתרומם מעט מנסה לעקוב אחרי הכביש היללה מתגברת
מכיוון האגזוז, העיינים נשלחות קדימה והגוף מצטמצם לתוך עצמו במאבק ברוח, השרירים
מתקשחים וזרם אנדרנלין שוטף את הגוף. עוד כמה שניות של משחק במעצרת ואני מרגיע
את העיניינים, לא בא לי לאבד את הרשיון.

ושוב חוזרים למצב שיוט נטול דרמות, זה הזמן להתפעל מהנוף ומהדרך להינות מהריחות
והפריחה. המנוע חוזר לקצב עבודה סדיר מייצב נשמתו ונהנה מליטוף הרוח בין צלעותיו.
עד לפעם הבאה.

בעליות לי-ם שוב הקצב גובר כשכעת מצטרפת לדרמה גם מעט לולינות וירטואוזית
המחייבת תיכנון נכון בכניסה לסיבוב, הטייה נמוכה ומשיכה חזקה במעצרת ביציאה
ממנו, בחירת ההילוך והקו הנכון משפיעות ישירות על קצב ההתקדמות שלנו.

שפע הכוח מאפשר למפלץ לשמור על קצב גבוה מאד גם בעליות הקשות ביותר וזהו
רק עניין של נסיון לדעת להוביל אותו גם להאצה במקומת שגורמים לרכבים אחרים
להקיא שסתומיהם החוצה. ודומה שבעצם מי שמגביל את המהירות הוא דווקא אני ולא
המכונה המופלאה.

שיפוץ הבולמים האחוריים תרמו תרומה אדירה לתחושת היציבות וההתנהגות במהירויות
גבוהות. ואיתה גם לשיפור יכולת הרכיבה, בעוונותי התיחסית בסלחנות לתחושת הזנב הרך
במפלץ מתוך הנחה שגוייה כי הטכנולוגיה המיושנת והגיל הם הבעייה, ובעצם מסתבר כי
עצם שיפוץ הבולם וכיוונו לרמה הנוקשה ביותר פשוט הופכת את המפלץ למשהו אחר...

[השושנים]

...בין אם הוא התכוון להיות כזה ובין אם לא, המפלץ מספק לי כמיות אדירות של פאן.

הצורך למהירות ליווה אותי כל החיים, בזכרונות מוקדמים מגן הילדים, תמיד הייתי מטפס
הכי גבוה, הכי מהר בקרוסלה, מחפש דרכים להתגלש הכי מהר במגלשה, קופץ לבריכה
מהמקומות הכי גבוהים, ומחפש את הירידות הכי תלולות, שם היו מגיעים כלי הרכב הפרימיטיביים
שהייתי בונה למהיריות הכי גבוהות, אח"כ בא תור האופנים, חדשות נוצצות עשרה הילוכים,
את הקסטל טיפסתי ברגל איתם, רק בכדי לחזור חזרה בירידה במהירות. אחריהם היה הטוסטוס המהיר
בי-ם והג'ילרה הכסופה של רפי, פה סיבוב גנוב ושם נסיעה חטופה, הייתי החייל היחידי
שממש שנהנה מהמתקנים של תל-נוף בקורס הצניחה. גם בקורס נהיגת הנגמ"ש הייתי זה
שבדק את גבולות היכולת ומעטפת הביטחון של הכלי המוזר הזה, טיולי שבת בשטח
כשהמפקדים אינם ושהשרשאות מובילות אותנו למעיינות נסתרים ונופים קסומים, המיני הקטנטנה
ועוד ועוד, עם השנים השתנתה קצת התפיסה, הפסקתי לראות בכל פגוש שכן יריב למרוצים.
והדרך בין שתי נקודות הפסיקה להיות הקצרה ביותר או המהירה ביותר, אבל עדיין היא המהנה ביותר.
אני אוהב להיות בתנועה ואוהב לנהוג, בין עם זו חיפושית חבוטה או ווספה נמרצת, המטרה היום
היא להוציא את המיטב מהכלי ולהיפך. לדעת איך למשוך את המנוע לנקודה האופטימלית שלו
ומתי להחליף הילוך, הטקטיקה בנהיגה ממלאה היום את הגירוי האינטלקטואלי, היעליות של ניצול
החולשות של הכלי ושימוש ביתרנות שלו מספק הנאה מדהימה עבורי. ההרגשה הנהדרת שהצלחת
למרות הכלי הנחות יותר להוציא מעצמך תוצאה טובה יותר מספקת אותי במיוחד. והלוחם הזקן
משתתף היום במשימה ללא רגשי נחיתות להיפך, הוא מסוגל ללמד דבר או שנים את הצעירים ממנו.
ולא פעם אני חושב לעצמי מה חושב הנהג האחר, כשהוא רואה את לוחית הרישוי שלי עם הכיתוב
"רכב אספנות" הולכת ומתרחקת ממנו...

[רועי]

לא פעם אני חושב לעצמי מה חושב הנהג האחר, כשהוא רואה את לוחית הרישוי שלי עם הכיתוב "רכב אספנות" הולכת ומתרחקת ממנו...

חכה תראה מה אני מתכנן...

[השושנים]

עם וויני?
האמת בשביל לשמור על קצב המפלץ עם אופנוע אספנות לאורך זמן
אתה צריך....עוד R100RS

[השושנים]

היום לקחתי את הגרמניה הקרירה (הגולף) להבדיל מהשמנמנה (החיפושית שהלכה)
העמסתי את בן הזקונים, וטסנו לכיוון שדה התעופה לאסוף את את האישה שאיתי,
(אחרי שבוע בלונדון)... הצינקניים הנשואים שבכם, ובודאי חרדים לגורל חשבון הבנק שלי
וכרטיס האשראי, אבל כיוון שכאן זה פורום אופנועים ומכוניות ולא מכורי קניות אנונימיים
אז במזוודות שכנו לבטח מגדנות עבור המפלץ.

נתחיל בזה שאגזוזיו של המפלץ שכחו מזמן כי יש להם במקור שני כיווני זרימת אוויר
אחד מקדימה ביציאה מהמנוע ואחד מאחור, והיום הם פשוט פולטים אוויר כל הכיוונים...
הבעייה מתחילה מהדאון פייפ ועד היציאה.

קצת היסטוריה ברשותכם, דגמי ה-SR וה-RT הם הדגמים היחידים שזכו לקרבורטור מוגדל 40 MM
ואגזוזים גדולים בהתאם לדגמי הביצועים. כל שאר הדגמים של ה-BMW מגיעים עם אגזוזים 38MM
בעיה, במיוחד שצריך חדש, אחרי נבירה מעמיקה נמצאו אגזוזים מתאימים ונישלחו לכתובת שם בילתה
האישה.

יש בשוק המון אגזוזי 38 מ"מ מין הסתם, ובכדי להתגבר על הבעיה הפתרון שמצאו רוב בעלי ה-40 מ"מ
דומה לשיטת האלתור הנהוגה בארץ ופשוט "הרחיבו" את היציאות בכניסה לראש המנוע.

אינני יודע לספר לכם עד כמה הדבר קריטי אבל אני מניח כי המהנדסים הגרמניים בחרו ב-40 מ"מ
לדגם הביצועים שלהם וכאפיון ייחודי לדגמים הנ"ל, החלטתי שלא לוותר, ובצעתי הזמנה לאחר כמה
טלפונים ללונדון מספק שקיבלתי עליו המלצות אבל מעולם לא עבדתי איתו קודם. בטלפון הבטיח לי
הקול הקוקני הכבד שמדובר ב"דבר" האמיתי!

את שאר החלקים, החלק הקדמי תחתון של הפריינג ה-"גריל" ואת האטם התחתון למשקף האופנוע המקורי
שקיבלתי ובורגי ההידוק בין המשקף לדשבורד, אטמי אגזוז פנימיים הזמנתי המאתר איתו אני עובד בדרך כלל
והוכיחו עצמם כאמינים ואיכותיים במיוחד!

קשה להגיד שהייתי רגוע, לפני שהחזקתי את האגזוזים בידי, אבל לשמחתי הגיעה החבילה שלמה וללא דופי.

אגזוזי סטיינסטיל עם אחריות ל-10 שנים תוצרת קיהאן, נוצצים מבריקים ומדהימים באיכותם.

עכשיו נותר רק לשדך להם משתיקים שהוזמנו מתוצרת סיטו, זהים למקור וגם הם 40 מ"מ בהזמנה מיוחדת .

כעת גם אפשר לשלוח את את שני חלקי הפריינג החדש של המפלץ להתאמת צבע ולהרכיבם סוף סוף כחליפת
מירוץ ללוחם הזקן. ואז בעצם יש להזמין שני מראות מקורית ובכך סוף סוף להגיע לסוף שלב א' בשיפוץ...

תמונות יהיו רק מחר, כי היום אני בעבודה...

[השושנים]

...המפלץ מנמנם בחוץ, חונה לבטח בחנייה המאובטחת, בעוד כמה שעות ניסע אני והוא לחבר על מנת
לתקן את שילדת מנשא המזוודות שנישברה שוב...ניסיתי למצוא אחת חדשה אולם עד עכשיו לא מצאתי אחת
שתתאים במחיר ובדגם ושהמוכר יהיה מוכן גם לשלוח אותה במחיר סביר לארץ.

ניסית לחשוב במהלך המשמרת מה עדיין נישאר לעשות עד לסיום השלב הראשון של השיפוץ היחודי של המפלץ
ומסתבר שהרשימה לא קצרה כלל, לזכותי יאמר שאני עדיין ממתין להגעת משתיקי האגזוז שרכשתי דרך היבואן
ויקח להם לפחות עוד חודש להגיע, רק אז אחרי הרכבת האגזוז אנקה את הקרבורטורים ואשפץ אותם (החלקים כבר כאן)
באותה הזדמנות גם אחליף את חוטי ההצתה שקניתי, שני חלקי הפריינג החסרים ימסרו השבוע להתאמת צבע וצביעה
ואז אוכל סוף סוף להרכיב גם את המשקף המקורי ולסדר בצורה סופית את הפריינג. ואז פרט למראות מקוריות שעדיין יש להשיג
כיוון מנוע וכיוון שסתומיים יסיים שלב א'

למפלץ כל זה ממש לא מזיז להיפך דומה שהוא נהנה מתשומת הלב ונהנה להתגנדר בבגדים ובתכשיטים החדשים
למרות שהוא משחק אותה אדיש ובז לכל זה אין לי ספק ולו לרגע שנוח לו מאד להראות במיטבו באירועים והמפגשים.

מספיק לראות כיצד הוא משוויץ בשעון הזמן החדש ובמראה המשופר של הדשבורד ששפצתי על מנת
להבין שמתחת לחזות המאיימת והאדישה מסתתרת בעצם גאוותן לא קטן ששמח על השינוי שהוא עובר, כפיצוי
על שנות העליבות וההזנחה שהיו מנת חלקו לפני שנפגשנו...

[השושנים]

סיפור בשלוש מערכות:

...יום שישי, בערב תכננו שלושתינו אני היא והמפלץ, להגיע בשיירה מי-ם לת"א למפגש.
על מנת לדאוג לשקט הנפשי שלי, נסעתי עם המפלץ ליוני אופנועים לכוון את ההצתה, כיוון
שחשדתי שהמנוע מצלצל קצת בקצה ההילוך, בהזדמנות זו גם לרתך את שילדת המזוודות
שנפתחה שוב, ובעיית חשמל מזערית, וכבונוס החלפתי גם את חוטי ההצתה
. שמח וטוב לב טיפלתי במפלץ והכל התנהל לשביעות רצוני. חזרתי גם הביתה בזמן סביר,
וחשבתי שאפילו אגנוב שנת צהרים. כיסתי את המפלץ לקחתי את כל חלקי החילוף ועליתי הביתה.


קמנו בשעה המתוכננת, התלבשנו לקחתי את הקסדה של אישתי ו...איפה הקסדה והכפפות שלי?
סריקה מהירה בבית הבהירה את חומרת העניין...הקסדה איננה. ירדתי לכיוון המפלץ.
במקום שהם היו רק גרביים נשארו, בעצם גם זה לא. עצבים (בעיקר על עצמי) מחפש את הקסדה הישנה
כמה שהיא לא נוחה, נוסעים למקום המפגש, בכביש בגין אני מתחיל לחשוד שכיוון ההצתה
שעשיתי לא ממש הצליח, האופנוע מצלצל מה שלא תורם למצב הרוח שלי, ומפלס העצבים עולה
מדרגה. החברה כרגיל מאחרים, מרוב עצבים נתת אגרוף לגדר הפח שעמדה שם, טעות פאטלית
מיד היד מתחילה להתנפח ולכאוב...אני מודיע לכולם שאני מתכוון לחזור הביתה, סמי מפתה אותי
להצטרף לנסיעה בלינקולן שלו...הצליח לו לממזר. נסענו נהנו לפגוש את כולם, ואני לא מצליח
להירגע מגניבת הקסדה. חזרנו.


מחנה את המפלץ ומכסה אותו, בא לי לבעוט בקסדה הישנה, היד כואבת ומצב הרוח בשפל.
אחד מילדי השכנים פוגש אותי, "אתה יודע, מצאתי את הקסדה שלך והכפפות ע"י האופנוע,
העלתי ואתום לבית, שלא יגנבו לך אותם..."

אוף כמה כואבת לי היד...

[השושנים]

...היום אספתי מהדואר, לא לפני שהשארתי קנס למכס בסך 135 ש"ח, את הסבל המקורי
של המפלץ, כידוע (מתוך הנחה טיפשית שכולם מעריצים את התוצרת הבווארית ומכירים אותה על שלל
רבדייה) המפלץ מגיע עם שני תיקי צד גדולים שלכל אחד מהם מסגרת מתכת שהיא תת שילדה
שמתחברת לנק' עיגון לשילדה, במפלץ שלי היה חסר הסבל האחורי שמקשר בין שני המסגרות
והופך את תת השילדה ליחידה אחת והרוכב מקבל גם סבל אחורי קטן, שניתן להרכיב עליו את המזוודה
העליונה או ארגז אחר, או פשוט לקשור אליה ציוד נוסף.

כיוון שאני מייעד למפלץ טיולים ארוכי טווח, והצורך הברור לציוד נוסף מחייב רכישת סבל, שבעצם גם מונע
את שבירת מסגרות הארגזים הצדדים כיוון שהוא מייצב את המבנה עצמו, מצאתי עצמי מחפש באינטרנט
שעות על גבי שעות את הסבל התואם, צריך להבין כי בשנות השבעים ניתן היה לקבל את ה-RS עם שלל אפשרויות
זיווד החל ממזוודות מקוריות של BMW דרך שני חברות שיצרו אז (ועדיין מיצרות) ציוד אורגינלי למפלצות.

לבסוף איתרתי את האורגינל, 87$ המחיר 45$ משלוח ו-135 ש"ח אתנן למכס עלה לי התענוג.
המוכר שלח לי אחד כמעט חדש, לא קימץ ושלח מתנה גם ארבעה ברגי אלן מקוריים, והכי חשוב
בסבל מוטבע הלוגו המקורי של BMW...יש יפה מזה?

עכשיו בטח גם תבקשו תמונות...בסדר, אני הולך לצלם - רן

[השושנים]

שיפוץ המפלץ הוריד כמה הילוכים בתקופה האחרונה, הסיבות רבות.

הראשית שבהם שהשיפוץ והגרמנייה השניה משכו אותי מהר מדי ורחוק
מדי מבחינה כספית, וכיוון שהתקציב היה מוגבל עוד בתחילת הפרוייקט,
והמפלץ משמש אותי ככלי יום יומי, והשבתתו תקרקע אותי כל הטיפולים
הגדולים שמשכם יותר מיום עבודה נדחים למועד אחר.

הגרמנייה השניה, הגולף שרכשתי מתבררת כאחת שיודעת לדרוש את תשומת
הלב שלה, ולא מכונית מפונקת כמוה תשב בצד בעוד המפלץ מתהדר לו במתנות
וחבילות מכל קצוות העולם, נכון גם ההזנחה שידעה אצל הבעלים האחרים
מתפרצת כעת, החלפת מצבר שנפל על משמרתו, צמיגים ששרפו נפשם
על מזבחות מע"צ, קלאצ' שהפסיק לקלצ' ותיקוני דרך וטיפולים שוטפים, דיללו
את קופת הממלכה.

נוצר מצב מצחיק, שחלקים שהגיעו ממתנים לצביעה והרכבה, בעוד המפלץ
ממשיך לחרוש שבילי מולדת, במצבו הקיים.

אין לי על מה להתלונן כי יחסית לגילו ולמלחמות שעבר, לקלומטרז' הגבוה
שעברנו יחד, מצבו מצויין, והוא מעולם לא הכזיב אותי, אבל עדיין דרוש טיפול
וריענון על מנת שלא להזיק לו, וזה יעשה בקרוב.

בשבוע שעבר יצאנו קצת לכיוון המרכז, עצרנו על יד הים לבדוק חבר, והגענו
גם ל-"דרך השטח" לראות מקרוב ולמשש קצת מציאות מוטורית אחרת...

הרכיבה בשעות שהכביש היה פנוי, ולאחר תקופה ארוכה בתוך העיר הזכירה
לנו כמה התגעגענו לנסיעה הפתוחה, הנופים חלפו במהירות מצדדינו, המכוניות
הבודדות לא היוו מכשול אמיתי לדהרה ולחופש של הסוס האציל הזה ורוכבו.

וכך למרות הלחות הבלתי נסבלת של תל אביב, והמרחק הגדול שגמעו בכמה שעות
חזרנו הביתה עם חיוך על הפנים.

אז תודה לאיש מיוחד שקורא את השורות האלה ומחייך לעצמו, כי רק הוא אני והמפלץ
יודעים כי בזכותו נמשיך לרכב ביחד עוד הרבה זמן...רן

[השושנים]

...הכביש רץ לו מהר מתחת לגלגל הקדמי, האוויר כבר פחות חם אבל מתחת למעיל העור
גהינום, שולח יד זהירה לפתוח מעט את הריצרץ, ככה קצת יותר טוב, כאשר אני מכווץ את הבטן
פנימה מורגשת היטב תחלופת האויר בתוכו, כבר מזמן הבטחתי לעצמי לרדת כמה קילו.

הבשורה שהתקבלה שמגרמניה: הגיעו אטמי המנוע למפלץ, ההזעות והנזילות מוציאות אותי מדעתי
למרות שלמפלץ עצמו זה ממש לא מפריע, להיפך לחש לי, "מילוי תמידי של שמן חדש לעוקה
רק מרענן לי את המנוע", "תתביש" אני אומר לו "חיילים שכמוך לא מדממים בפרהסייה."

המפלץ ממשיך לרוץ, מתעלם, עמוק בפנים הוא יודע שהחברות הזו בינינו עשתה לו טוב, למרות
שהוא עדיין לא מושלם כשהיה, היציאה לכבישים הטיולים המסעות עושים לו טוב, והוא לא מתלונן.

מי שפירק פעם לב ולא הצליח להרכיב, לא יבין זאת, רק מי שהרכיב לב מרסיסים ידע.

יום רודף לו יום וק"מ אחרי ק"מ המפלץ הזקן מתחזק מתרומם ועוד הרבה דרך מצפה לשנינו...